לא הבנתי מה האופטימיות הזו שנפלה פתאום על כולם, עד שנכנסתי לדף הראשי של ישראבלוג, וראיתי שזה הנושא החם.

דווקא מתאים לי, מתאים לי לקרוא המון פוסטים אופטימיים היום, כי אופטימיות טובה בשבילי היום.

כל פעם שאני חושבת על מחר, וזה קורה בערך כל עשר דקות, מתהפכת לי הבטן. מחר אורן מתאשפז לניתוח נוסף ביד, בתיקווה שהניתוח הזה ישיג לו עוד טווח תנועה של האצבעות.

ההרגשה שלי היא כמו של מישהו שעומד לעבור מסע אחורה בזמן. וזה מלחיץ אותי. שוב המחלקה, שוב הכאבים שוב הלילות והימים שמה שמאפיין אותם זו השיגרה של בית חולים. אבל הפעם אני מקווה שזה יעבור מהר והתוצאות יצדיקו את עצמן.

ככה שאתם מבינים, אופטימיות טובה לי היום.   

אה, ואני לא יכולה לסיים בלי להגיד שוב, מזל טוב לחבר טוב שלי, זה שנתן לי את הבעיטה לכיוון המקום הזה ואחראי לכך שאני שורצת פה כבר כמה שנים טובות.

מזל טוב טליק, אני מקווה שיש לך אחלה של יום הולדת, אם אני כבר מכירה קצת את המשפחה המדהימה שלך, אני יודעת שהם כבר דאגו לזה שתחייך היום.

רק טוב. מכל הלב.