אז החגים מאחורינו, ולא נוכל להשתמש יותר במשפט החביב הזה "אחרי החגים", תתקשרו אחרי החגים,

הפרוייקט יסתיים אחרי החגים, אחרי החגים נחזור לדיאטה, ובכלל אחרי החגים יתחדש הכל.

זהו,  אחרי החגים זה כאן ועכשיו, נגמרו התרוצים, הגיע הזמן לפרוע את השקים שחילקנו כ"כ בקלות לפני החגים,  ידעתי שזה יגיע, אבל היה כ"כ נעים להתעלם.

והיום הוא היום הראשון של אחרי חגי תשרי והיום הראשון של ספירת הימים עד חגי אפריל, שעבורנו האוכלוסיה העובדת ולא בתחום ההוראה רק אז תגיע  החופשה הבאה.

בחנוכה נשמין מסופגניות – ונעבוד,

בטו בשבט – ניטע עצים (כן בטח) – ונעבוד,

בפורים נבזבז מאות שקלים על תחפושות ליום אחד לילדים - ונעבוד ,

ורק בבוא האביב אלינו ריח החופש שוב יעלה באפינו.

אבל עד אז חברים, צריך להפשיל שרוולים להרכין הראש ולשאת בנטל החיים.

החג האחרון הזה היה בסימן ביקורה של גיסתי (אחות בעלי) בארץ, קיפצנו לנו מארוח לארוח כיאה לימי חג ומועד, להקפות לא הלכנו אבל אפשר לומר דיי בוודאות שהקפנו את רוב סוגי הארוחות שארצנו זבת החלב והדבש (ובשר ודגים) משופעת בהם.

בסה"כ היה חג טוב, משפחתיות נעימה, אוירה טובה, ורק העצב והזעזוע מהפיגוע בסיני העיב על שימחת החג.

נקווה שהחודשים והימים הבאים יהיו שלווים ושקטים.

 ובנימה אישית שהפרוייקט ההוא שהבטחתי שיסתיים אחרי החגים וביום שלישי הקרוב "יעלה לאויר" יעבור בשלום, וללא תקלות מיותרות.
אם תחזיקו לי אצבעות, זה בטח לא יזיק.