לא משהו עמוק,משהו מתוק.
סיפור אהבה. |
| 6/2007
סטיגמות
עד כמה שזה דבילי ומטומטם, זה קיים ואי אפשר להתעלם מזה. על כל בן אדם מודבקת סטיגמה כלשהיא.
אני שונאת סטיגמות.
הלכנו ברחוב... 7 בנות בערך. וזאת השיחה שהתנהלה בין שתיים מהבנות (באמת!):
[מישהי עוברת ברחוב. תיאור: שיער אדדום קצוות סגולים, חולצה שחורה ענקית של פינק פלויד, ג'ינס כהה קרוע מכל הכיוונים וממנו נופלות שרשראות כאלה, ואנס אדומות עם משבצות שחורות, פירסינגים: כל מקום אפשרי גלוי לעין, המון צמידים בידיים, המון שרשראות, המון עיפרון שחור בעיניים]
"שיואו תיראי איזה פריקית אייייייייכס"
""תיראי איך איך היא נראית לזרוק זבל לא הייתי יוצאת ככה!!!"
"תגידי, למה אבל? מזה עוזר לה שהיא מתלבשת ככה וזה?"
"מאיפה לי... מפגרת!"
"איייייייייייייייייכססססססס"
"את יודעת אני מפחדת מאנשים כמוה!!"
"גם אני"
[מתרחקות ממנה בצורה מוגזמת לחלוטין וממשיכות]
"אם הבת שלי הייתה כזאת, אני חושבת ש... הייתי מנדה אותה או משהו!"
"הייתי יורה בה או משהו"
[צוחקות ומעבירות נושא]
"כשהבת שלי תהיה גדולה אני אקנה לה רק מותגים והיא תתלבש יפה ותהיה רזה!"
"כן גם שלי- בדווק!"
אגב, הן לא בלונדיניות בנות 12 עד כמה שזה נשמע ככה. הן בנות 16 (לפחות בת.ז).
אז כן, אמרתי כבר שאני שונאת סטיגמות?!
מה לעזאזל אכפת לכן איך היא מתלבשת ומה היא עושה? ולמה לא בעצם? מה מונע ממנה להתלבש ולהיראות איך שבא לה?
פריקים, ערסים,סטייליסטים, חנונים.
wtf
הכל אותו דבר! מתי נחיה בעולם שכשמישהו יעבור ברחוב לא ידביקו לו תווית עם הקבוצה אליה הוא שייך?
כנראה שלעולם לא.
ובעצם, פעם תהיתם מה משמעות המילה "מקובל"? אני חשבתי שזאת עוד סטיגמה שנעלמה כבר בכתה ד'.
מסתבר שלא! זה רודף אותי עד עכשיו.
אז בעצם מקובל זה מישהו ש"מתקבל" על כולם? אבל "המקובלים" שאני מכירה, הולכים עם האף בשמיים והם לא ממש "מתקבלים" על מישהו. אז למה הם מקובלים?!
ומה אני אתם שואלים? פריקית? ערסית? סטיילסטית?
לא.
אני סתם חנונית.
D:
ויש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא. אני אעדכן כשיהיה לי זמן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
