היום בערב...בעוד כמה שעות בודדות בעצם נכנס יום הזכרון לשואה ולגבורה...לזכרם של אלה שחוו את הבלתי יאומן,סבלו,ורבים מהם נרצחו ללא הצדקה,ואפילו האלה שחיים פיזית אולי אינם חיים מבפנים...

שבוע הבא מתקיים יום הזכרון לחללי צהל...האנשים האמיצים האלה שיצאו,לחמו ונהרגו למען המדינה...

אני רוצה להקדיש לכל אלה פוסט...אבל קצת שונה מהרגיל...

זהו פוסט של תודה!

תודה לכל החיילים שעד עכשיו נלחמים למען המדינה ולמען השקט של כולנו,שסובלים שם בשדה הקרב ומאבדים אנשים טובים רבים,האלה שהם בעצם רק ילדים,הם רק יצאו לעצמאות שלהם וכבר היא נשללת מהם,אבל מבחירתם,על מנת לשמור על כולנו!

אני רוצה להגיד שאני גאה במדינה שלנו,ובעם שלנו כי למרות הכל,למרות כל המלחמות והאסונות כולנו חזקים,מחזיקים מעמד וממשיכים לקיים מדינה עצמאית.

למרות הכל...עד כמה שהמצב לא יהיה רע...אני גאה להיות יהודיה!

מחר בבוקר ובשבוע הבא כולנו נתאחד לדקת דומיה בצפירה למען האלה שסבלו,שנהרגו,שנרצחו,שנפגעו,ושנלחמו למען מדינתו

יהי זכרם ברוך!

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג, ודואג נורא.