משחקים באבא ואמא

אתמול יומולדת !

סיכום תקופה קצרצר (כי אני מאוד עייפה) (יצא יותר ארוך ממה שחשבתי, מותר סוגריים אחרי סוגריים?)-

אמילי היא כל מה שציפינו ועוד, נמליץ לחברנו (חצי בדיחה פרטית, נורקי שואלת על דברים אם זה כל מה שציפינו ועוד והאם נמליץ לחברינו).

אנחנו עוברים כל יום כשהוא מגיע והם מצטברים לשבועות וחודשים.

אני מנסה להקשיב לעצות, לקרוא, ספרים, פורומים וכו' ולקחת מה שנראה לי הגיוני ומתאים לנו. לא עושים דברים בגלל שכולם עושים אותם (קצת להיפך אפילו).

מנסים לא להלחץ ולעשות דברים במידה, לא להיות יותר מדי סטריליים ומגוננים ומצד שני לא להיות שאננים ולזלזל - קשה לקבוע איפה עובר הגבול.

אני מנסה לתמרן בין קצת עבודה (אני צריכה אותם יותר ממה שהם אותי) קצת לימודים, זה קשה ומעייף, אבל חשוב בשבילי ובשבילה לעשות עוד דברים, להתאוורר, לראות אנשים, להתגעגע. קל מאוד להתמסר אליה ולעזוב הכל, אני לא רוצה שהיא תהיה התירוץ שלי ללא לעשות דברים שאני רוצה.

יש דברים שבמבט לאחור (ממרומי שבעה חודשי הורות) הייתי עושה אחרת (מרווחים בין ההנקות, לא לזנק) למען שמירה על שפיותי (פוסטים בנושא בקרוב מתישהו) אבל סך הכל (all in all) נראה לי שאנחנו בסדר, אם יורשה לי להעיד על עיסתי (אמילי לא קראתי לך עיסה, זה ביטוי).

עדיין יש דברים שצריך לעבוד עליהם (לדוגמא זמן לעצמי, לא שאני יודעת מה לעשות איתו, אבל אני זוכרת שפעם היה לי משהו כזה).

כמעט לכל מילה שנייה בפוסט הזה יש לי קישור. נוסיף אותם כשיהיה לי כוח. - הוספתי חלק.