מגילות סנטה מיקה'לה

התמונה הזו, שזכתה לשם I hate myself על ידי מי שיצר אותה או העלה אותה לרשת, היתה אמורה לקשט את הפוסט הקודם.

אבל בתוך סערת הרגשות והניסיונות להשכיב את קודי למרות הכל, שכחתי מזה.

כמו תמיד - בעיקר כשכותבים מתוך סערת רגשות - וכמו שאתם בטח יודעים, אני לא ממש עושה לעצמי עריכה או מקלידה קודם בוורד ואז עוברת על הטקסט, אלא מקיאה הכל לדף ומה שיצא יצא, יצא שלא הבהרתי את עצמי טוב.

בעוד שחוסר היכולת שלו לשלוט בכעסים היא לא בדיוק דבר חדש, ההפניה שלו את הכעסים האלה וחוסר השליטה שלו בם כלפי היא בהחלט דבר חדש. יכולה להעיד על כך ממקור ראשון זלפה, שאכן היתה היחידה שהבינה די מהר במה מדובר, שכן היא אשכרה נכחה בסיטואציה בה סנטי בער מכעס. התלבה, נשרף, רצה להרוג אותי. אלא שאני די בספק שהיא מודעת לזה. את מודעת לזה, זלפה?

אז, כשהלכנו למסעדה הבוכרית הכשרה, הוא כעס עלי כל כך. לא זוכרת מה זה היה בדיוק, אולי הוא הרגיש שאני עושה לו אמבוש? לא זוכרת. רק זוכרת שעד שזוג הנשים ההן לקחו אותנו בטרמפ למסעדה הרחוקה וסדקו לראשונה את קרח הכעסים (מאוחר יותר הוא יתמה בפני על העובדה שאצלנו, היהודים, כולנו שבט אחים ודואגים זה לזה, בניגוד להיספנים למשל, לדבריו) ואחרי שטעם את האוכל ואהב אותו עד מאוד הכל כבר נשכח ונסלח והוא היה מאושר. אבל כמה כוח נפשי היה לו, לשמור את הכעסים שלו אצלו, ולא להפיל אותם עליך, לידך.

ככה זה גם לגבי קודי, ברמת העיקרון. ובכלל, גם כשהכעסתי אותו מאוד - והיו הזדמנויות שבהן באמת לא הייתי בסדר והוא כעס עלי בצדק גמור - הוא אף פעם לא קילל או נראה כעומד להתפוצץ ולהרים ידיים. הוא אפילו לא סתם דיבר אלי לא יפה אף פעם, למעט הפעם הראשונה שבה יצאנו לדייט, ביום שאמרתי לו שיחזור ללה לנטרנה באחת או שתיים לפנות בוקר כשהמשמרת שלי תסתיים, ושלא ישכח להביא איתו קונדום.

אה, כן, שכחתי להבהיר שזה לא היה הדייט הראשון - לדייטים יצאנו כמה פעמים בתחילת ההיכרות בינינו, אבל משהו לא לגמרי עבד לי. הקנאה שלו, הצומי שהוא דרש כמו ילד קטן. זה פשוט לא הסתדר. וחלק בי הרגיש שהוא רק רוצה לזיין וללכת, ואני ידעתי שאני רוצה ממנו יותר. סקס לכשעצמו לא עניין אותי. קשר איתו עניין אותי.

בקיצור, נשארנו ידידים והוא חשב שאני הטיזרית הגדולה בתבל, ורק בדיעבד הסתבר שאיאן הברמן בלה לנטרנה שאני "ניצלתי"[1] כדי להבין אם אני אכן א-מינית כמו שהתחיל להתחוור לי או שלא,הלך וסיפר לכולם שהוא עשה אותי - והעניין הוא שהוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד, אז לא סיפרתי. בשבילו!

תולעת, נו.

בקיצור, באותו "דייט" ראשון, אחרי שבדיוק חוויתי תחושה שאני חווה פעם בכמה שנים טובות של "וואלה, היה בא לי עכשיו סקס", ואמרתי לסנטי שיבוא, סנטי הטיח בי את הסיפור הזה וזרק משהו כמו "את כזו קלה, בטח עברו עליך מלא, בטח כולם בלה לנטרנה, לא רק איאן. לא רוצה לגעת בך אפילו עם מקל". כמובן, זו היתה גאוותו הפגועה שדיברה, ודי מהר עזבנו את הבר והלכנו אלי הביתה.

בכל מקרה, מאז אותו עלבון שהוטח בי כדי לכפר על העלבון שהוא הרגיש שהוטח בו (ששכבתי עם איאן בערב הראשון להיכרותנו. כי מה היה אכפת לי מאיאן? את סנטי באמת רציתי), הוא מעולם לא העליב אותי. עד לפני כמה חודשים, כשהתחיל כל הסיפור עם קריסטינה.

ובאמת שאני מבינה אותו.

החיים שלו עכשיו קשים מנשוא.

עובד כמו חמור, קורע את התחת, אחרי העבודה רץ לטפל בקריסטינה ולהקשיב לקשקושים שלה, חולם על להיות עם הבן שלו ואיתי, סובל בעבודה לא מעט, לא יכול לנסוע לבקר את ההורים שלו, לא יכול לנסוע לחופשה - וזה בהנחה שבכלל היתה לו חופשה לצאת אליה, כי בשנה שעברה פסחו עליו בסבב. בקיצור - הכי לא קל בעולם.

וזה לא תירוץ, זה לא מצדיק לדבר אלי ככה, להתנהג ככה, ועוד ליד קודי.

ועדיין.

כל כך אפשר להבין אותו.

~אנחה~

היום סיכמנו ש"נתחל מחדש" והאמת היא שהוא מאוד שלט בעצמו היום.

נקווה שיהיה בסדר.

[1] אני חושבת שכתבתי על זה כאן, אבל לטובת הקוראים שלא מכירים את העניין; תמיד הרגשתי שונה, אבל לא ידעתי להצביע על מה בדיוק לא עובד טוב. דרך דיון העין הדג נדמה לי, התחלתי להתוודע למושג "א-מיני" וחקרתי ברשת. גיליתי שיש עוד המון המון אנשים כמוני. אנחנו עדיין אחוז מאוד קטן. סביר שיותר קטן מאשר אחוז הטרנסג'נדרים, אבל אנחנו קובצה. רשמית. קיימת. של אנשים שאין להם צורך במין.

אחר כך בדיוק עבדתי על סצינה מתוך קיץ ועשן, של טנסי וויליאמס, ומארק מקאלוסו היה אמור לנשק אותי, ופשוט לא יכולתי. אפילו ניסינו להשתכר איזה פעם תוך כדי חזרות וזה לא עבד. אז בערך הבנתי את עניין הא-מיניות והבנתי שמה שמפריע לי עם נשיקות, עם אינטימיות, הוא שאני בגיל שבו מגיעה ציפיה שהנשיקות והמזמוזים יעברו למקום של סקס מלא, ופשוט לא הייתי בקטע של סקס. רק נשיקות ומזמוזים. ומאחר שבכלל לא ידעתי שזה משה נפוץ מספיק כדי שתוקם אגודה למשל, עצם הרעיון של אינטימיות, של נשיקות, הביא לי חרדה בלתי נסבלת. ואז, כאמור, גיליתי והבנתי, ואז בשיחה עם מארק השותף לסצינה ומרב השותפה לדירה, שניהם טענו שאין דבר כזה, אנשים א-מיניים. פשוט, הם אמרו, עוד לא פגשתי את הבן אדם הנכון.

אה, נכון.

כי עברתי בערך בכל יבשת שיש על פני הכדור, גרתי בלא מעט מדינות והכרתי כל כך הרבה אנשים, אבל "פשוט לא פגשתי את האדם האחד שאני אמשך אליו מינית", וזה נראה להם יותר הגיוני מאשר העובדה הפשוטה שאני פשוט לא חווה משיכה מינית. אוקסימורון אחד ענק.

אבל באותם ימים, מארק היה בא אלינו לדירה המון ושלושתינו היינו פוצחים בוויכוחים ודיונים פילוסופיים, ובדיוק אז התחלתי להתלמד בלה לנטרנה, ואחרי היום הראשון שבו לסנטי היה המון זמן ללמוד אותי ולי היה רק זמן להתרכז בזה שאשכרה יש לי סוף סוף עבודה, ושאני סוף סוף חוזרת למלצר באמת כמו שאני אוהבת, ובללמוד את הלכי המקום החדש, הגיע היום השני. הישר מאותו ויכוח/דיון. וכשירדתי למטה לחדר הלוקרים, פתחתי את הדלת ועמד שם בחור בתחתונים. הוא קצת דמה לדימה, החבר הראשון שלי.

וזה היה ערב יום ראשון, משמרת שכוחת אל, ובמשך שעות לא היה מה לעשות בכלל, ומשום מה ציוותו אותי עם איאן, בבר. אבל העניין הוא שישר היה ברור שיש משיכה הדדית. ודי מהר התחוור לי שאיאן הוא בדיוק הבן אדם שלא יוותר עד שיצליח להשכיב אותי, וזה בדיוק מה שהייתי צריכה. הייתי צריכה מישהו שלא יוותר כדי שאני אוכל לבדוק אם אחרי שמילאתי את מכסת הנשיקות והכיף כף, אני ארצה לשכב איתו או אמשך אליו מינית ברמה של לרצות סקס. כמובןף העובדה שאיאן היה אחד האנשים הכי איטליגנטים שיצא לי לפגוש ואיש שיחה מעניין, והעובדה שכולי הייתי באטרף של הדיון שהופסק בעל כורחו, דיברנו בדיוק על זה.

ואז איאן הזמין אותי לשתות אחרי העבודה, ואני חשבתי שלמה לא, בכיף? נשתה אלכוהול ונבדוק את העניין. וברגע האמת ממש לא רציתי לשכב איתו, הספיקו לי הנשיקות והליטופים. והוא אמר שבטח, אין שום בעיה. והכלנו לישון. ואז הוא העיר אותי בניסיון לשכב איתי, ובסופו של דבר, אחרי בערך שעתיים כאלה, הנבתי שיש לי שלוש אופציות - להעיף אותו מהבית שלי (הייתי צריכה להקשיב לכרמית שפעם אמרה לי שאף פעם, אף פעם, אל תביאי בחור אליך הביתה. תלכי את אליו! ככה את פשוט יכולה לקום וללכת כשנמאס לך ולא צריכה להתמודד עם העניין הלא נעים של להגיד "טוב, תודה על הזיון, אבל עכשיו עוף לי מהבית". כמובן, לזכותי ייאמר שזה לא ממש שהייתי בקטע של זיונים, אז לא פלא שלא ממש הפנמתי עצות כאלה). בקיצור, אז אופציה 1 היתה להעיף אותו, וזה לא לעניין. ולא מנומס. והוא שילם על מונית אלי הביתה. מונית. מהווילאג'! אופציה 2. היתה להמשיך עם משחק החתול והעכבר ולא לישון לנצח. ואופציה 3 היתה לשכב איתו ולגמור עניין. אז בסוף החלטתי שעדיף זה, ולשמחתי הוא גמר אחרי בדיוק שניה וחצי, ואמר "רגע, תני לי דקה להתאפס על עצמי, זה לא קורה הרבה" ואני אמרתי "לא, זה בסדר. אמרתי לך שלא בא לי סקס. שמחה שהיה לך כיף, לילה טוב."

ואז, בבוקר, איאן החולרע ביקש שנשמור על זה לעצמנו ולא נספר בעבודה ששכבנו, ואמרתי שלי לא משנה, אז בסדר. ואז הסתבר שהתולעת אמר לי את זה, אבל ישר הלך וסיפר לכולם שהוא זיין אותי.

כתוצאה מזה, סנטי ידע שאיאן שכב אתי בלילה הראשון שנפגשנו. ולמרות שאני סיפרתי על זה לסנטי מיוזמתי "בסודי סודות, כי לא מדברים על זה בעבודה" - הרי הבטחתי לאיאן! - די בהתחלה, סנטי עדיין לא סלח לי על זה עד היום.