מגילות סנטה מיקה'לה

היי קוראים יפים שלי.

אלה שפה מההתחלה, אלה שהצטרפו בדרך, אלה שעוד נותרו

חגיגות העשור שלי לא מציינות עשור לבלוג, רק כמעט, אבל הן עשור לשהותי בארצות הברית.

בעשור הזה הגשמתי חלומות שתמיד היו לי (ללמוד משחק ולשחק בהצגות וסרטים, להשלים את ספר הביכורים הראשון שלי למשל), חלומות שנצברו על הדרך (להשיג גרין קארד למשל) וחלומות שלא באמת תמיד היו לי, אבל מרגע שהוגשמו תחושת הסיפוק היא אדירה (קודי ואבא שלו. אם כי תמיד רציתי שביום מן הימים, אחרי שאגשים את כל השאר, תהיה לי משפחה משלי, שאני הקמתי ואני אחראית לה).

יצא סימבולי משהו, שדווקא ביום הזה הגעתי לארה"ב לפני עשר שנים. ככה אלוהים רצה, אני מניחה. ביום ההולדת שלי (השבעה עשר ליוני, למקרה ששכחתם) התקשרו ממשרד הביטחון והודיעו לי שהתקבלתי לעבודה ושאגיע מתי שאני יכולה. למחרת התקשרתי לסוכנות הנסיעות וקניתי את הכרטיס הראשון. שבמקרה היה ברביעי ביולי.

והנה אנחנו פה, עשר שנים אחרי.

עליות, מורדות, אבחון של טרשת, לידה ומוות (קודי - לידה, סבתא ודוד אבי, מוות). ממש כמו פרק סיום עונה ראוי של סדרה משובחת.

ואפרופו סדרה משובחת, הגיע הזמן לספר לכם על הפרויקט שעליו עבדתי, שכן ביום שני האחרון סיימנו את צילומי הטריילר והסצינה שיהוו את חבילת הפיילוט פריזנטיישן. לא רציתי להכביר מלים קודם, מחשש לג'ינקסים, אבל אחרי שכבר על יום הצילומים הראשון הצלחתי לשבור מראה - מה שגרם לג'ינקס כללי של שבירת עוד שתי מראות וחלון אחד, אחרי שקרו עוד כמה דברים שניתן להגדיר כתקלות, אבל הכי חשוב - אחרי שסיימנו לצלם את כל מה שהיינו צריכים לצלם והכל נראה מצויין, אפשר לדבר.

מה שיכול היה להשתבש כבר השתבש, ושרדנו בצלחה. הללויה!

החלק הכי מרגש בכל הסיפור הזה, הוא שדברים התגלגלו ככה שההפקה הזו - בין אם תצליח מעל ומעבר למשוער ובין אם לאו - כבר עשתה המון טוב להמון אנשים;

1. כל השחקניות שלי שקודם היו לא מהאיגוד של השחקנים, זכו באישור כניסה לאיגוד בזכות ההשתתפות שלהן בפרויקט הזה. זה ענק. זה משהו שערכו לא יסולא בפז, הרבה מעבר לטריילר המגניב שהן יקבלו ולאפשרות שזו תהיה בסוף סדרה אמיתית. טוב, אולי האפשרות שזו תהיה סדרה אמיתית עדיין מתעלה מעל זה, אבל גם אם זה יימכר בסוף לאיזו רשת שתלהק את הכל מחדש- הן לפחות זכו לקבל זכאות לחברות באיגוד. יי!

2. לאחת מהן סידרתי גם ייצוג על ידי חברת הנהלה מאוד גדולה לשחקנים. היא חתמה איתם לפני שבוע ויומיים, ומאז כבר זכתה להיבחן רשמית לתפקיד קבוע חדש בעונה החדשה של יומני הערפד. כבוד. לא יודעת אם היא תתקבל או שלא - אבל רק העובדה שכרגע היא מיוצגת על ידי מישהו שיכול להכניס אותה לאודישנים כאלה זה דבר ענק.

3. בזכות העובדה שאנחנו רשמית הפקה מעוגנת של איגוד השחקנים, אני יכולה לעזור לעוד כמה אנשים לקבל חברות באיגוד.

ואני לא יודעת אם שמתם לזה לב, אבל באופן כללי, לעזור לאנשים מאוד משמח אותי בחיים. אז אני ממש מרוצה.

הצילומים בסוף עלו - ועוד הולכים לעלות לי - הרבה מעל למשוער. אבל תקשיבו - זה לגמרי שווה את הכל. ואני מאוד מתרגשת.

הדבר הכי גרוע שיכול לקרות יהיה שנצטרך לגייס כסף דרך קמפיין של אינדי גוגו או קיקסטארטר. ותקשיבו - עם הטריילר המגניב שלנו הסצינה ההורסת (מצד אחד - סצינת סדרת/סרט נעורים אולטימטיבית - הביצ'יות של התיכון מתעללות בחנונית המסכנה. מהצד השני - משהו שעוד לא נראה כדוגמתו. ואני לא הולכת לפרט מחמת הספוילר ומחמת הג'ינקס העוד אפשרי. רק זה חסר לי -  שמישהו עוד יספיק לצלם משהו כזה לפני שסיימנו לערוך ולשחרר ליו טיוב אם צריך) - קמפיין כזה בטוח הולך לגייס את הסכומים שנצטרך.

אז זהו. כאן אנחנו עומדים כרגע. עשור נגמר, עשור חדש מתחיל, ואופק צבו בוורוד.

כמו שאני אוהבת .