מגילות סנטה מיקה'לה

חפירות, רבותי. חפירות!

תגידו, אמרתי לכם פעם כמה שאני מתעבת את כריסטינה?

שונאת אותה.

שונאת אותה שנאת מוות.

למה, בשם אלוהים, אני עושה את זה לעצמי?

לא רוצה להכביר מלים. אין לי כוח לחפור.

רק רוצה לציין שאני שונאת את האישה המטומטמת הזו.

לא עוד.

רק תסבירו לי רגע - מי בשם אלוהים מעדיף ללכת קילומטר וחצי ברגל עם ירך סדוקה בצד אחד ורגל שמתאחה משבר בצד השני, במקום ללכת 480 מטר, לרדת במעלית לסאבוויי ולנסוע לאותה תחנה שנמצאת קילומר וחצי מאיפה שהיית?

לא, באמת.

מי?!

רק פוסטמה שחושבת שהיא יודעת הכי טוב, שלא מוכנה להקשיב. גם אם זה לאמא שצריכה להיעזר במעליות כבר כמעט שנתיים ולכן יודעת איפה נמצאות המעליות בתחנות הסאבוויי.

קוס אמק!

לפחות ממש נעים בחוץ. גם זה משהו.