מגילות סנטה מיקה'לה

כל עניין הביטוחים האלה מרגיש קצת כמו מסע כומתה מאוד מייאש. אחרי התלאות שאתם כבר מכירים הוצאתי ביטוח שנקרא "פיצוי עובדים", ואז הסתכלתי על הטפסים שאני צריכה למלא בשביל לקבל את האישור להעסיק קטינים, ונתקפתי בלבול וייאוש. התקשרתי אל המשרד ודיברתי שם עם האחראי. היתה שיחה קשה. בעיקר כי כשהוא שאל שאלה עניתי - ובאמצע התשובה שלי הוא היה מתחיל כמו-לצעוק (הוא לאבאמת צעק, הוא היה אמריקאי מנומס אחרי הכל) רגע, רגע, ככה לא נצליח לנהל שיחה! תמתיני בבקשה שאסיים לדבר!

ושוב - כל זה באמצע התשובה שלי לשאלה שהוא שאל.

מעייף.

פתאום קודי הקיץ או פשוט התחיל לדרוש צומי - לא זוכרת - ובדיוק הגיע החלק שבו היה תורי לדבר - הפעם לאורך זמן ובלי קטיעות כפי שהסתבר - אז מדי פעם הייתי עוצרת את שטף הדיבור בשביל להגיד "לא, אל תעשה את זה בבקשה - סליחה, אני מדברת לילד שלי. קודי, לא, בבקשה תפסיק - אני כל כך מתנצלת! ובכן, ככה וככה - קודי, לאאאא!" ובדיוק ברגע שהאחראי עמד להגיד שאולי כדאי שאתקשר במועד מאוחר יותר, קודי נרגע ועבר לשחק בחדר, וסיימתי את התשובה שלי.

האחראי אמר "תשמעי, נשמע שהצלחת שלך מלאה יתר על מידה, במיוחד עם הטיפול בתינוק שלך - שנעשה שקט באופן מחשיד פתאום. הכל בסדר?" וככה נשבר הקרח. בסופו של דבר הוא הסביר לי איך אני צריכה למלא ומה אני צריכה לשלוח, ואז הסתבר שאני צריכה עוד ביטוח - ביטוח הטבות לבעלי מוגבלות (כאילו, אם בגלל תאונת עבודה, חס וחלילה, העובד הופך להיות בעל מוגבלות) שקודם לכן הודיעו לי שאותו אני לא חייבת אם אני בסך הכל מצלמת במשך יומיים בתנאים הכי סטריליים שיש. אז הוא אמר "אם כך, אז את צריכה פטור".

פטור, כלומר מאותה מחלקה עם אותה הכלבתא ההיא שהוציאה לי את המיץ.

שוב חוזר הניגון.

אמא!

בסוף סיכמנו שאולי כדאי שאני פשוט אעשה את הביטוח הזה ואכן ביררתי לגבי וביום שלישי כבר שלחתי להם את הבקשה המסודרת ואת הצ'ק - הפעם רק 60 דולר - וכשהתקשרתי לברר אם זה כבר הגיע ויש לי פוליסה הודיעו לי שזה לרב לוקח בין שבעה לעשרה ימים. אז תתקשרי לוודא בשישי בעוד שבוע. כלומר, ביום שבו אני צריכה שכבר יהיה לי ביד האישור לעבוד עם קטינים כי הצילומים אמורים להתקיים ביום ראשון.

אז לא היתה לי ברירה. התקשרתי לכלבתא שוב.

מה אתם יודעים? הפעם היא דווקא היתה בסדר. אפילו הודיתי לה בסוף השיחה ואיחלתי לה המשך יום נפלא - והתכוונתי לכל מילה .

קצת לחץ, הייתי צריכה לוודא שאני מצליחה להדפיס את הפטור שהיא עזרה לי למלא ולקבל, אבל היום בשעה טובה הדפסתי את הפטור, הדפסתי את האישור על הביטוח האחר ושלחתי את הכל משרד העבודה.

הללויה!

כמו שכבר אמרתי לא מעט פעמים - מה שלא יהיה, בסוף ההרפתקה הזו לכל הפחות יהיה לי ניסיון בעל ערך בהמון דברים שקשורים להפקה וכסף, ואחלה טריילר להעיד על הניסיון הזה.

ואגב, אתמול איש האפקטים הראה לי את האפקטים, והם נראים מצוין ואני מאוד מאוד מתרגשת.

תחזיקו לי אצבעות שמשרד העבודה לא יחליט שחסרים לו מסמכים וייתן לי את האישור שלי, ושאיכשהו אני אצליח לדבר עם מספיק ניצבים לקראת יום ראשון בעוד שבוע וחצי.