מגילות סנטה מיקה'לה

אז התחילה שנה אזרחית חדשה.

זה מרגש. מאוד מרגש.

שנת 2010 היתה, נכון לעכשיו, השנה הכי הכי טובה שלי אי פעם. גם כי קיבלתי את קודי הקטנצ'יק והמתוק שלי, גם עברתי לגור עם בן הזוג שלי - דבר שכמהתי לו מאז שהייתי בת עשרים ועברתי סוף סוף לדירה משלי [1] ולמעט חודש אחד ממש בתחילת השנה - עבדתי - כשעבדתי - רק בדברים שקשורים לאמנות. לטלויזיה, לסרטים.

ואז באה 2011 והיא היתה בסדר כזו. ו2012, שהיתה בעיקר מתסכלת. ועכשיו התחילה 2013, הללויה!

האם היא תוכל להתעלות מעל 2010? סביר שלא. אבל מעל 2011 או 2012? ברור שכן!

קודי יתחיל ללכת לגן, אני אחזור לעבוד. אם הכל יסתדר - אני אוכל להיות מפיקה של סדרה בטל-רשת, משהו כמו נטפליקס או הולו. אם לא - אז כל עבודה אחרת בתחום, גם אם בתפקיד שהוא בעיקר משרדי ופחות מאתגר. אבל היי, כל עוד זה קשור לעשייה של סרטים או טלויזיה, זה טוב.

ודירה - נראה שאנחנו עומדים לעבור דירה.

כלומר, זה די ברור.

אנחנו גרים בידרת שני חדרים, אחרי הכל - חדר שינה, סלון. זה לא מספיק לשלוש נפשות. צריך לפחות 3 חדרים. יכול להיות שנתקבל לאחד מהפרויקטים האלה של הדיור שמקבילים לדיור מוגן בארץ, יכול להיות שלא. ככה או ככה - לעבור נצטרך בקרוב מאוד.

וייתכן שתסתדר לנו כזו אופציה דרך ויטוריו, הבוס של סנטי. אחד משני הבניינים שבבעלותו המשותפת (כלומר, יש לו שותפים אחרים שגם הם בעליהם של בניין אחד, ועל השני הוא חולק בעלות רק עם שותף אחד) עומד להיות גמור, וכבר כמה חודשים שויטוריו שואל את סנטי כמה הוא משלם שכר דירה, וסנטי עונה לו "מה זאת אומרת? אתה יודע כמה! אתה היית חתום על החוזה שלי בתור ערב." ואז אומר לו כמה (1300. שזה לא נכון - אנחנו משלמים 1250 - אבל מספיק קרוב). כל פעם מחדש. בערך פעם בחודש השאלה מגיעה.

ולפני יומיים הוא הסיע אותו הביתה אחרי העבודה, ועצר בבניין האחד, זה שתיכף מוכן. זה שסנטי אשכרה עבד על השיפוץ שלו לא מעט פעמים - זה שפעם ויטוריו הציע לסנטי להיות אחד השותפים תמורת 50-60 דלף דולר השקעה - ואחרי שנתן לו כמה מתנות לכבוד חג המולד (מעיל מגניב, אפודה ושלושה סוודרים יפים מפליז) אמר "הדירה הזו? היא שלך, אם אתה רוצה. תשלם מה שאתה משלם עכשיו, 1300".

אמה מה?

הדירה גם היא דירת שני חדרים בלבדץ

ויש מצב שטיפה יותר גדולה. והכל שם ממש ממש חדש - ויש מקום למכונת כביסה ומייבש כביסה וכאלה - אבל עדיין, רק שני חדרים.

וכמובן שהוא רוצה שסנטי יתפקד בתור הסופר של הבניין, כלומר האיש שהדיירים באים אליו כשצריך לתקן משהו ושיהיה אחראי על המנקים וכאלה - זה לגמרי בסדר. אלא שבדרך כלל סופר שגר בבניין ונמצא שם כל הזמן, מקבל את הדירה בחינם.

אז מה אני אגיד לכם?

קודם כמובן צריך לראות את הדירה. אבל אחרי שנראה אותה, אני חושבת לדבר איתו ולהציע לו שייתן לנו את אחת מדירות 2 החדרים, אולי בתוספת קטנה לשכר הדירה (עוד מאה מאתיים בחודש) או יותר טוב - שנהיה המנהלים. כלומר - שבמקום שהוא ישלם מתווך, אני אתמודד עם ענייני התיווך, אראה את הדירות לאנשים, אסנן אותם עבורו וכאלה. עשיתי את זה נהדר בדירות האחרות שהחוזה היה על השם שלי.

סנטי לא רוצה להגיד לו אתזה. הוא בעיקר מוטרד מהעובדה שיש לויטוריו שותף אחר. אבל ראבאק - הם יצטרכו לשלם למתווך, אז מה אכפת להם בעצם?

לא יודעת. נראה.

בינתיים, 2013 היא השנה שאני יכולה להפוך לאזרחית. ממש בקרוב, האמת.

אז בברכת שתהיה לכולנו שנת 2013 מהממת -

[1] העניין הזה הוא כל כך לא ברור, בכל היקר לי! כמות הבחורים שהתאהבו בי עד כלות ורצו להתחתן אתי היא בלתי נתפשת. ויחד עם זאת, עם כל הבחורים האלה שכל כך כל כך רצו להתחתן אתי - אף אחד מהם לא הסכים לגור אתי. לא עד אחרי שנתחתן. אם תוכלו לעזור לי להבין למה זה ככה, אני אשמח. לא שזה כזה קריטי, כן? אני פשוט לא מבינה א ההיגיון הזה. אולי הם פחדו שאם נעבור לגור יחד קודם אז אני לא ארצה להתחתן איתם בסוף? אלוהים יודע. בואו נגיד שבלי לגור איתם קודם - בחיים לא הייתי מתחתנת איתם. עם סנטי, לעומת זאת, אני מאוד אשמח להתחתן.