מגילות סנטה מיקה'לה

נו, ברור שלא פורים.

אבל זוכרים את הסיפור? את הקטע עם הפור שנפל וכל זה?

אז זו ההשראה לכותרת.

כי נפל הפור, והוא נפל עלי.

זוכרים שסיפרתי על הדירות המסובסדות שניתנות בהגרלה מטעם המדינה? זוכרים שכתבתי ששלחתי את הטפסים ונכנסתי להגרלה?

אז היתה ההגרלה. ואחת משש המעטפות שעלו בגורל, היתה זו עם השם שלי.

זה עדיין לא סופי.

צריכים לבדוק את כל המסמכים ולבדוק אותי ואת סנטי ולוודא שאנחנו אכן עונים על הגדרות הזכאות. אבל בגדול, אנחנו בהחלט עונים על ההגדרות.

בבניין הספציפי הזה, היו שלוש קטיגוריות:

בני מעמד הביניים שמרוויחים בשנה בין 80 אלף ל130 אלף בערך (בינוני. אתם קולטים? סביבות המאה אלף דולר בשנה זו הכנסה בינונית!) ובני המעמד הנמוך חולקו לשתי קטגוריות. נמוך, 30-37 אלף בשנה, וממש נמוך, 21-30 אלף בשנה. אנחנו במעמד הנמוך. סנטי מרוויח בערך 30 אלף בשנה ואני בשנתיים האחרונות הרווחתי בסביבות ה-6 אלף.

אז עלינו בגורל וזכינו בהגרלה וביום חמישי אני צריכה להביא לחברה שמנהלת את הבניין הספציפי הזה מסמכים שונים שמוכיחים את הזכאות שלנו, ובעזרת השם, בתוך חודש חודשיים שכר הדירה שלנו יירד בכמעט חצי, והדירה עצמה תגדל בכמעט מאה אחוז, ורמת החיים תשתנה בצורה בלתי ניתנת לתיאור. לא במלים, לכל הפחות.

כשרק הגעתי לניו יורק, לאלה מכם שלא היו פה כדי לזכור, גרתי אצל חבר של אבא שלי, דוד. דוד עובד בתור מנהל של בניין יוקרתי באפר איסט סייד

וחלק מהמשכורת שלו זו דירה ענקית ומדהימה. אז היה לו מקום והיה לי חדר משלי, ותוך חודש/ חודשיים, כשכבר נכנסה לי לפחות משכורת אחת וכיסתה הוצאות, הוא עזר לי למצוא דירה בבניין שלו. או אז, התפנתה לה דירת סטודיו מאוד מאוד גדולה, סביבות ה-60 מטר רבוע. הפכנו אותה לדירת שלושה חדרים קטנה, ומצאתי לי שותפה (מאוד מקסימה, אחת החברות הכי טובות שלי עד היום) ויכולתי להרשות לעצמי לגור ככה. בבניין דורמן ענק ויפה, עם חדר כושר ובריכה על הגג וחדר כביסה בבניין. ואני זוכרת שקצת התבאסתי מזה, אם אתם יכולים להאמין. זה לא אמור להיות ככה! הייתי אמורה להגיע לניו יורק, לדירה קטנה ומעופשת באיסט וילאג', עם יציאת חירום שמשמשת כמרפסת לעת מצוא. נו, אתם יודעים. כמו בסרטים והסדרות. כזאתי:

האמת היא שבסופו של דבר, התמונה הזו של דירה מעופשת בוילאג' עם יציאת חירום - זו תמונה של הדירה שהיתה לי באמת בוילאג'. זאת שברגע שעברנו אליה וסימנתי וי וירטואלי כזה על דברים שהייתי רוצה שיהיו ויקרו, הרגשתי מוכנה לילד. זאת שבה בעצם עשינו את קודי .

בכל מקרה, בתחילת הדרך, הרגשתי שזה הכל הפוך. במקום להתחיל בדירה מעופשת כזאת ועבודת מלצרות כלשהי, התחלתי בדירה מקסימה בבניין יוקרה, עם דורמן מסביב לשעון, ושוער שפותח לי את הדלת (ואת דלת המונית אם משום מה נסעתי במונית...) ועבודה משרדית כזאת, מעאפנה אמנם, אבל עם משכורת קבועה ויפה.

אז כאמור, הרגשתי שהכל הפוך. זו היתה אמורה להיות הדירה שתהיה לי אחרי שאני אגור מספיק זמן בניו יורק ואגיע למקום טוב בחיים.

ואז עברתי לשכונת אסטוריה בקווינס לדירה רגילה ונחמדה אבל מאוד פריפריה-אית באופייה, ובסוף 2009 עברתי לדירה המעופשת והמקסימה שלי באיסט וילאג', ונכנסתי להריון ואז עברתי לגור עם סנטי בוויליאמסבורג, והללויה!

ועכשיו, ממש עכשיו, נראה שאני הולכת לסגור מעגל.

הבניין שלהגרלה שלו שלחתי את האפליקיישן ובדירת 3 חדרים בו זכיתי - הוא בניין מהמם, שפשוט אין דברים כאלה.

לא רק שזה בשכונה המדהימה וויליאמסבורג, שיש בה אחלה בתי ספר, ומלאן ישראלים - זה הבניין:

וזה הנוף שנשקף ממנו. מהזווית הזו אתם לא רואים, אבל זה משקיף גם לפסל החירות ובכלל, לקו החוף של מנהטן.

~אנחה~

אז עוד לא הוכחנו זכאות, ושום דבר עוד לא סגור - אבל הדבר הכי חשוב וגדול כן קרה - עלינו בגורל.

זכינו בדירה.

זכינו בפאקינג דירה!

אז לכל מי שאומר וחושב ומבואס כי החיים הם לא סיפור אגדה - בחיי שלפעמים הם כן.

אתה פשוט צריך לדעת איך להסתכל על דברים; באופטימיזם ריאליסטי.

לא הנחתי שסביר שנעלה בגורל. לא בגלל זה שלחתי את האפליקיישן. שלחתי אותה כי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? שלא נקבל את הדירה? נו, גם לולא שלחתי "לא הייתי מקבלת את הדירה", לא? אבל לולא שלחתי, בוודאות לא היה יכול לקרות מצב שבו כן הייתי מקבלת אותה. כמו שכרגע הולך לקרות.

אז הפרויקט שאני עובדת עליו - אגב, זו סדרת אימה לבני הנעורים, עם נגיעות של פנטזיה ומד"ב למקרה שזה מעניין אתכם - קורם עור וגידים ומתקרב לסיום.

ומצב המגורים שלנו עומד להשתנות.

ואולי נתחתן רשמית, ואולי גם נאמץ כלב קטן וחמוד, ועוד משהו מרגש - אולי גם נהפוך למשפחה אומנת של ילד קטן למדי (שמונה/ תשע?) שהחיים לא חילקו לו יד כל כך מוצלחת.

הלוואי.

על כל האמור לעיל.

(ואם וכאשר נעבור לבניין שיש בו חדר כושר חינם לכל הדיירים, אז אני גם אחזור לעשות כושר. ולשאלת הנושא החם - אני גם בטטת כורסה וגם עושה ספורט - כי אני בטטת כורסה שאוהבת מאוד ללכת - לא בשביל הכושר - בשביל הכיף)