מגילות סנטה מיקה'לה

?

טוב, זה עוד לא גמור, זה לא סופי, אבל נראה שבסופו של דבר לא נקבל את הדירה.

זה לא אמוטיקון עצוב ממש, כי החלק המצחיק היה שבשלב מסוים כשדיברנו, הבנו שנינו, סנטי ואני, שכל אחד רוצה את הדירה הזו בשביל האחר. אני חשבתי שזה מה שסנטי רוצה ויעשה אותו מאושר, והוא חשב שזה מה שאני רוצה ויעשה אותי מאושרת. מצחיק קצת, לא?

בגדול, אין ספק שדירה עם שני חדרי שינה במחיר שכירות חודשית זעום שלא יעלה כמעט לאורך השנים, זה אחלה דבר. ובניין עם שוער שתמיד יכול לקבל חבילות כשאתם לא בבית, או חדר משחקים, או חדר אחסון לאופניים ובכלל מחסן קטן גם הם נפלאים. אבל האמת היא שהבניין עצמו קצת מרוחק מתחנת הרכבת - משהו כמו עשר דקות הליכה. שזה לא נוראי, לא מוריד מערך הדירה - ועדיין. ואחרי הכל, זה לא שנקבל את אחת הדירות עם הנוף המרהיב של מנהטן הרי. ושוב, זה לא משנה את ערך הדירה. עדיין דירת שלושה חדרים במחיר זעום. שווה את זה. ובכל זאת. והכי הכי?

יצא שלקחתי את קודי למרפאה לבדוק את היובש שהחל לפקוד את העור שלו, ובגלל שהמרפאה לא מאוד רחוקה מהבניין החלטתי לבדוק אותו מקרוב. ואז גיליתי שהם עושים יום פתוח ואפשר לראות דירות. כמובן, הדירות שמוצעות להשכרה במחיר המלא של מעל 4000 דולר - אבל עדיין, אותו המבנה.

אז הלכתי לראות.

והנוף מהמם, אין מה לומר. אבל זה לא יהיה הנוף שנקבל הרי. והגימורים מרהיבים - אבל גם הגימורים האלה לא מובטחים בדירה שנוכל לקבל. לא שזה משנה. בפועל הרי נוכל לשדרג את הדירה ואם נקבל אותה - היא למעשה שלנו, לכל החיים. אז מה אכפת לנו להשקיע קצת בשיפור הגימורים הקיימים?

אבל מה שתפס אותי לא מוכנה, היתה העובדה שהגודל לא דומה לסטנדרטים שאני מכירה מבניינים כאלה. היא לא דירה קטנה - אבל היא גם לא גדולה מאוד. סתם גודל בסדר כזה, יודעים?

אז ירד לי קצת מהדירה.

ואז קיבלנו מכתב מחברת ההנהלה שאומר לנו שלא עמדנו בתנאים, והסיבות הן שסנטי לא מדווח על ההכנסה שלו למס ההכנסה, וגם אצלי הם מצאו משהו שלא נראה להם מתאים. אם כי, אצלי הם טעו. הם כותבים שהדרישה היא שאם אני עצמאית, אז שזה יהיה לפחות שנתיים, באותו העסק. ונו, הגשתי להם החזרי מס של השנים 2010 ו-2011 בעסק פרטי כ"מאפרת". שזה כמובן "שנתיים באותו המקצוע" הרי.

את זה, האמת, צפיתי די מראש.

את ההשגות שלהם בעניין אי הדיווח של המסים מצד סנטי. אבל בפועל, לא היינו יכולים לדווח על המסים לפני שהגשנו את המסמכים כי השנה לא ניתן לדווח על מסים עד יום רביעי הקרוב משום מה, וכי - אני לא יודעת אם אתם זוכרים שבכלל נגעתי בזה? - לא ידענו שאדם שאין לו מספר סוציאלי יכול לדווח על ההכנסות שלו בכלל. הרי שקלתי מתישהו להצהיר על ההכנסות שלו כאילו הן הכנסות שלי, כי לי כן יש מספר סוציאלי. אבל זה יהיה לרמות. ועד שלמדנו שדווקא אפשר לקבל מספר שנקרא "מספר לצרכי מסים" עדיין לא ניתן היה להגיש את הטפסים.

אז אתמול התקשרתי לחברה המנהלת ושוחחתי שם עם מישהו. הוא אמר שהוא מבין שלא ידענו, ושאני צודקת בעניין ההכנסה שלי - אבל ההכנסה שלי לבדה לא מספיקה. והוא לא חושב שאם נגיש עכשיו מסים זה יהיה מספיק בשביל שנקבל את הדירה.

זה קצת מעצבן, בעיקר לאור העובדה שאי אפשר היה טכנית לעשות את זה לפני השלב שבו היינו צריכים להגיש את הטפסים במקור. רק עכשיו נוכל לעשות את זה בזמן. אבל נו, קה סרה סרה. בכל מקרה עכשיו שאנחנו יודעים, נתחיל לדווח על המסים של סנטיאגו. גם אם לא נקבל את הדירה.

אז אתמול הלכנו למשרד שטיפל במסים שלי בשנתיים האחרונות, ואנחנו הולכים להגיש את המסים ולשלוח את הטפסים לחברה המנהלת של הבניין, ומה שיהיה - יהיה.

אם קיבלנו את הדירה - סבבה. זו עדיין דירת שלושה חדרים במחיר מצחיק לכל החיים. אם לא קיבלנו את הדירה - גם בסדר. אולי נעלה בגורל בהגרלה אחרת, ואם וכאשר, אז כל המסמכים יהיו מסודרים. ואם לא - אז עדיין יש לנו אחלה דירה, עם אחלה בעלי בית, באחלה מיקום.

אז ככה או ככה - בסוף יהיה בסדר.

אבל תודו שהיה ממש נחמד לפנטז, נכון?