מגילות סנטה מיקה'לה

אז נכון השכונה המקסימה, וויליאמסבורג?

נכון שיש פה מלא ישראלים ומלא תינוקות וכל זה?

היום לקחתי את קודי לגן השעשועים.

בזמן האחרון היה יותר מדי קר בחוץ - וגם היום היה די קר - אבל מאחר ואני עומדת לנטוש אותו עם בייביסיטר לכמה שעות והולכת לעשות איפור ובלוני צורה ביומולדת בג'רזי תיכף, לקחתי אותו קצת לשחק בחוץ.

ואז הגיע אבא אחד ישראלי, עם הבן שלו. אורי קטן מקודי בחצי שנה, אבל הם מכירים ומחבבים זה את זה. אפילו מאוד.

קודי מאוד התרגש, אורי בכלל השתולל משמחה.

ואז קשקשנו קצת, האבא ואני.

פתאום, לא יודעת למה פתאום, שאלתי אם גם הוא כמו אשתו בעסקי הנדל"ן והתיווך. הוא ענה שלא. שאלתי מה הוא עושה אם כך, והוא אמר שהוא משחזר עתיקות.

ואז נפל לי אסימון בגודל של אלסקה. כלומר, אין לי מושג מה הגודל של אלסקה, אבל אני מניחה שהיא גדולה למדי, נכון?

בשנת 2003 ככה, כשרק הגעתי הנה, ונאבוקוב מפורום עשרים ומשהו בא לבקר כאן, הלכנו לסטודיו של אח של החבר שלו, שמדי פעם הציץ בפורום בכינוי "זינה".

הסטודיו הזה היה סטודיו שבו האח היה משחזר עתיקות.

"אל תגיד לי שיש לך אח בבאר שבע?" אמרתי פתאום.

"כן... איך את יודעת? את גם מבאר שבע?"

"לא. אני לא מכירה אותו, את אחיך. אני מכירה את חבר שלו. היינו בסטודיו שלך, בסביבות 2003 ככה." אמרתי. "הסטודיו שלך באיזור רחוב 26 נכון?" המשכתי.

"28." הוא ענה, המום קצת.

איזה עולם פצפון. פצפון!

ועכשיו אין לי בכלל את המייל העדכני של נאבוקוב - למרות שאת מספר הפלאפון עדיין יש. כשאני בארץ יוצא לנו לדבר בטלפון.

אבל איזה קטע הזוי, תודו.

הזוי!

ו... אתם יודעים, חודש הכי קצר בשנה שמח שיהיה לכם