תשמעו, עזבו את העובדה שכל הגישה של החיתולים היא לקחת מתינוקות את מה שהם נולדים איתו, שקורה באופן טבעי ולמגר אותו לחלוטין - ואז כמה שנים אחר כך ללמד אותם את אותו הדבר עצמו בצורה קוגניטיבית ולאכול קש ומרורים. עזבו את זה שכל סוגיית ה"בורח לי פיפי מתוך שינה" היא מוצר נלווה של ההתמכרות לחיתולים. עזבו את כל זה, בחיי.
גם כל גישת ה"בלי חיתולים" היא לא משהו, כי בסופו של יום, בעולם המודרני לרב האנשים זה פשוט קשה מדי. מנטלית בעיקר, ועדיין. קושי מנטלי הוא לא פחות קושי.א
בל האמת לאמיתה היא שלגמרי אפשר לדבוק בשיטת הקשב תוך כדי שימוש בחיתולים כגיבוי. כמובן, כשטורחים להקשיב לצרכים של התינוק זה מאוד מוזיל עלויות (שימוש מאוד מופחת בחיתולים, שימוש מאוד קל בחיתולים מבד במקום חד פעמיים שמזיקים לסביבה) אבל הסיבה הכי חשובה שחבל לי שכל כך הרבה אנשים כל כך נעולים בצורת מחשבה של תרבות החיתולים, היא שאם רק טורחים להקשיב לתינוק, להציעק לו אלטרנטיבה לחיתולים מבלי באמת להיפטר מהחיתול לגמרי - החיים כל כך יותר קלים.
בעיקר כי בשום שלב לא צריך לעבור ייסורי גמילה משום דבר.
ואין לכם מושג כמה שזה מדהים.
כשדוגלים בשיטת הקשב אבל עם חיתולים, לאורך כל הדרך התינוק מודע לצרכים שלו. ובגלל שהוא מודע לצרכים שלו וגם כי זה הרבה יותר נעים לא להסתובב עם הצרכים עליך גם אם הם "לכודים" בתוך חיתול מודרני ומתקדם ששומר על הטוסיק יבש - הוא לא מפתח הרגל של להשתין כלאחר יד. כשיש פיפי - עושים אותו מכל הלב, בפעם אחת ולא כל שניה צריך לטפטף עוד קצת. וזה מדהים כמה שמרגע ששלפוחית השתן גדלה לא באמת צריך להשתין כל הזמן.
ומה לגבי תאונות?
טוב, אם מיישמים את השיטה עם חיתולים - חד פעמיים או מבד - אין ממש תאונות. וביום שההורה מוכן נפשית למעבר הסופי ל"בלי חיתולים", רק צריך לתת לילד להבין ש"תחתון" לא סופג כמו "חיתול", משמע אם יש פיפי חייבים ללכת לסיר או לשירותים - ושלום על ישראל.
ואני אפילו לא יכולה להסביר לכם כמה שזה בלתי נתפש לאבא שלי שלקודי אין תאונות בלילה, שלא בורח לו הפיפי, כי כבר מגיל חמישה חודשים אף פעם לא "ברח" לו פיפי. כי אין דבר כזה. הוא מעולם לא למד להשתין מתוך שינה.ו
זהו.רק
רציתי להגיד את זה, כי מסביב אני רק רואה תינוקות וילדים שמסתובבים עם חיתולים עד אלוהים יודע איזה גיל, שלא מוכנים להתקרב לסיר או כשהם כן, זה לא ממש עוזר כי הם רגילים לעשות צרכים רק בתוך חיתול. או במקרים אחרים, שסובלים מתאונות, או לחץ של "אלוהים, הילד עכשיו אמר שיש לו פיפי ואנחנו בדיוק תקועים בתור בסופר, או אלוהים, מה לעשות עכשיו"?
ואם אנשים רק היו פותחים רגע את הראש ומבינים ששיטת הקשב היא בדיוק ההיפך הגמור מלחץ, וממש לא צריך להיות קיצוני ולהגיד "בלי חיתולים בכלל", אלא פשוט להבין איך לעבוד עם חיתולים בצורה אורגנית - החיים שלהם - ושל התינוק שלהם - היו כל כך הרבה יותר קלים.
~אנחה~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
