בלילה חלמתי על הרבה דברים

בין היתר חלמתי שאני מגיעה לביקור בבית חולים

במקום להגיע למחלקה הנכונה אני עולה לקומה העליונה שמקבלת אמבולנסים

אני רואה תוך כדי עליה מדרגות איך מגיעים אמבולנסים ומהם מוציאים גופות שנראות לי כמו מומיות, אני לא רואה ממש גוף אלא גוף שנצמדו אליו בדים עד שהפכו לחלק ממנו.

אני בוהה בשקט איך מגיעות עוד ועוד גופות כאלה ובסוף פונה למנהל הארוע ושואלת אותו מה זה?

הוא עונה לי שאלה גופות של אנשים שמתו בשריפה.

מבועתת אני עוברת שם בדרכי למעלית בניסיון להגיע לקומה הנכונה.

אני מגיעה למעלית משא מלוכלכת מחומרי בניין ובגוף ובנפש עוד התחושה הנוראית מלראות כל כך הרבה גופות בבת אחת,

אני עומדת לרדת מעלית לבד אבל ברגע האחרון נכנס מישהו.

זה ויקטור שהיה איתי בבית ספר פעם. הוא היה אז עולה חדש מרוסיה, ילד טוב ומתוק (בתקופה בה כל הילדים הם מעצבנים), שתמיד היה לפני הכל בן אדם טוב לב. הוא נותן לי יד ואומר לי:

בואי, אני אלווה אותך.

ואני מרגישה איך כל הפחד ווהזוועות דועכים ממני רק מעצם העובדה שהוא נותן לי יד והולך איתי יחד.