פאקינג קורבן תרבות המרד
את כל ההתנגדויות אספתי לעצמי
אמרתי "לא" לכל כך הרבה דברים
שלא נשאר למה להגיד "כן"
לא ביליתי כשכל המטומטמים בילו
לא דאגתי לגוף שלי כשכל המטומטמים דאגו
לא טיילתי כשכל המטומטמים טיילו
לא למדתי כשכל המטומטמים למדו
לא מצאתי עבודה מצויינת כשכל מטומטמים מצאו
לא חסכתי כשכל מטומטמים חסכו
לא התחתנתי כשכל מטומטמים התחתנו
לא עשיתי ילדים כשכל המטומטמים עשו
לא קניתי בית כשכל המטומטמים קנו
הייתי מטומטמת בפני עצמי
פספסתי את מיטב של החיים כי היה לי חשוב למרוד
כי היה לי חשוב להישאר אני
אבל מה זה אני בכלל?
אין אני
שום דבר לא באמת מיוחד ב"אני" הזה
חוץ מרצף של חוסר עשייה מפחיד עד אימה
אני לא עשיתי כלום בחיים שלי
כ ל ו ם
אין לי אפילו הישג אחד לזקוף לטובתי
אפילו לא אחד
כמו מטומטמת אמיתית ומקורית סירבתי לכל אפשרות שהחיים הציעו לי
ונשארתי כלום עלוב במיוחד
חסר יכולת
חסרת יכולת
אם שיקרתי לעצמי שאני חיה אז פחחחחח
אני ממש לא
אני לא עושה כלום כבר עשרות שנים
אני אפילו לא הולכת ברגליים שלי
כאילו
לא עשיתי את פעולת ההליכה יותר משש שנים
לא יצאתי לבלות
לא נהנתי מכלום
לא התרגשתי מכלום
ולא רציתי כלום גם
רק ישבתי ובהיתי במקרה הטוב
כי יש גרסה גרועה יותר של לשכב ולבהות
והכי גרועה
של
פשוט לישון
וזהו
זהו
וכל האנשים המטומטמים האלה
הנורמלים
אלה שאני כבר לא יודעת איך לא לבוז להם
הם שמחים וחיים
ועושים
ויש להם סיבה לקום בבוקר
וסיבה לרצות לקום בבוקר
וסיבה לחיות עוד שבוע
ועוד חודש
ועוד שנה
אבל לי
לי אין שום סיבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מתילדה הלטאה