כל כך הייתי שמחה כשצמוד לקיר הורוד שלי, בראש המיטה, חיברתי שני רמקולים.

סיפרתי לו שעכשיו יש איך לשמוע מוזיקה סוף סוף.

There is a light and it never goes out

זה השיר שהייתי שמה עכשיו

לו השנה היתה עדיין 2011

והחדר היה עדיין ורוד וחדש

חדר שידעתי בו אהבה

נדמה לי שרק עכשיו אני מבינה את השורה הזאת

תמיד חשבתי שהתחנונים הם לחיים

ובעצם

השורה הזאת מתארת את המוות כאפשרות טובה שתמיד מאירה על החיים

ככה אני מבינה עכשיו

היום

נדמה לי שלראשונה

אין לי עבודה

אני נכה רגשית ונפשית

אני שוקלת טון

אני מכוערת

אף אחד לא אהב אותי כבר עשרות שנים

הגוף שלי נוצל משחר קיומו

ורע לי

ורע לי

ורק האור הזה

שתמיד מאיר

תמיד תמיד

הוא האור היחיד בחיים שלי

האופצייה הזו

שבכל רגע

לא יאמן

כל החרא הזה יכול להיגמר

בבת אחת

כן

יש אור והוא לא נכבה לעולם.