כ"כ נמאס לי לכתוב הודעות מצוברחות כשאני יושבת מול המחשב ובוכה. עד שהרגשתי שאולי דברים סופסוף מתחילים להסתדר לי כמו שרציתי, כל מה שבא לי עכשיו זה לקחת 200 כדורי שינה ושוט וודקה ולא להתעורר יותר. אני יודעת שהתרופות משחקות לי בתוך המוח, וגורמות לי לרצות לעשות דברים ולהרגיש דברים שבחיים לא קרו לי. אבל כל בוקר אני קמה ומרגישה שאני צריכה להכריח את עצמי לקום ולעשות משהו עם עצמי, כדי להוכיח לעצמי שיש משהו ששווה, כי אם לא , אני באמת מסוגלת לעשות שטויות לעצמי. וזה מאוד מאוד מפחיד לאבד שליטה. כל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי בשקט כדי שאוכל לבכות ולבכות עד שלא ישארו לי דמעות בעיניים. הלוואי שדברים היו אחרת, הלוואי שהייתה תרופה למחלה שנקראת דיכאון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
