עד מתי?
עד מתי אתן לחיים בהרס עצמי להמשיך?
איך נתתי לעצמי להישבר? או שאולי טוב שנתתי לעצמי להישבר?
אני מושכת את עצמי בבוץ כל כך עמוק וכל ום שעובר אומרת לעצמי.. דברים ישתפרו הכל יהיה בסדר..
מנסה לשנות אבל זה אף פעם לא מצליח..
מנסה להשתפר אבל מקבלת את אותה תחושת זלזול
מנסה להמשיך אבל אני תקועה באותו הבוץ כבר יותר משנה
מנסה להתעלם והדברים נהיים רק יותר ויותר קשים והבוץ רק יותר ויותר עמוק
אני חייבת לעשות משהו אני חייבת לצאת מזה.. אבל כבר לא נותרו בי כוחות נפשיים להתמודד עם הכל.
אני חייבת להיות יותר חזקה.. יותר טובה.. אבל לא אצליח.. הדרך היחידה שלי היא לברוח אבל אני לא יכולההההההה
אין באפשרותייי!
אני תקועה בבוץ הכי עמוק והכי מכאיב שיש.. מה עוד אוכל לעשות?! מה יהיה עליי? איך אני אוכל להמשיך?
אני כל כך סגורה וכל כך חסרת מנוחה.. כל כך בבעיה.. ואינלי שום פתרון......... באמת שאני לא יודעת מה לעשותתת
ייאוש עטף את ליבי, את ראשי ואת כל חיי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: