My Secrate Place

אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי.. שלא היה לי רע.. שהיה לי סבבה..

שלא הייתי צריכה להיכנס לפה בשביל לכתוב...

שוב אני מוצאת את עצמי פה.. עם משהו שמסתובב לי בראש כבר לא מעט זמן..

שוב אני מקווה שזה המקום שיעזור לי להבין אם אני עושה את הדבר הנכון...

פגשתי מישהו לפני איזה חודש וחצי חודשיים.. יוצאנו.. דיברנו.. נהנו..

המשכנו להיפגש עוד שבוע אחר כך.. הכל הלך כל כך יפה.. עד כמה שאנחנו 2 הפכים היה לנו כל כך הרבה במשותף

לקראת סוף השבוע הוא התחיל להתנהג מוזר, עייף, דיכאוני, מרוחק..

הוא עשה את הדבר הנכון ובא לדבר איתי בטענה שיש לו הרבה על הראש וחלק מזה זוהי האקסית שלו...

תחושת ההחמצה הייתה שלי.. רציתי אותו עדיין.. ורציתי עוד יותר אחרי שעשה את הדבר הנכון והתנהג כמו גבר.. בא לדבר איתי במקום למשוך אותי..

החלטתי שאני עליו לא מוותרת.. המשכתי להיות ה"ידידה" העוזרת מהצד..

דיברנו כמה פעמים בכיף כזה.. אמרתי לעצמי שאם אשאר קרוב עד שהדרמות עם האקסית יפסיקו הוא יחזור אליי והכל יהיה סבבה.. שאני רק צריכה לחכות עם הדחפים ולשים בצד קצת את מה שאני רוצה ובסוף הכל הסתדר.. אז זרמתי עם זה.

עבר חודש.. והיינו סבבה אני והוא..

התחפששתי.. ובחצי שעה החלטתי שאני הולכת לחגוג עם כל החברים.. ובחצי שעה הזמנתי את כל החברים.. וגם את אותו.

ופלא רב הוא בא.. ואז התחילו הבעיות..

מההתחלה הוצגתי כילדה הכי יפה בארץ.. וקיבלתי הרבה צומת לב, ליטופים, נגיעות, נשיקות, חיבוקים.. וממש לא כידידה.

נהנתי! היה לי כיףף הכי כיף.. איך לא יהיה לי כיף שהבחור שאני רוצה, רוצה אותי כנראה שהרבה יותר..

אז הלכתי הביתה בחיוך והגעתי הביתה בחיוך.. אבל כשנשכבתי לישון והתחלתי לחשוב קצת.. ומשהו היה נראלי לא בסדר ממש.. אבל נרדמתי..

והגיע מחר.. והנה אני עדיין מתלבטת על זה.. ומחכה שהוא יתקשר.. שיגיד משהו.. לא משנה מה.. שיתקשר ויגיד משהו על אתמול.. והיום עבר והדברים עדיין עמוק בתוך הראש שלי.. רודפים אותי כמו רוחות.

אני לא מוכנה לזה.. אני לא אפול במשחקים האלה שוב! התעצבנתי עליו, התאכבזתי ממנו שכמה שעד עכשיו התנהג כמו גבר, הוא פשוט שיחק איתי עכשיו..

התעצבנתי שאני נכנסת לקטע של המשחקים האלה שוב 3 שנים אחרי... התעצבנתי שהוא לקח אותי כבחורה שהוא יוכל לשחק איתה בכלל...

התעצבנתי.. אז התפוצצתי....

- אתה יודע, חשבתי על זה ואני חושבת שאני שונאת אותך.

- חחח למה?

- אני שונאת את המשחקים שלך.

- משחקים? מה את גנובה איזה משחקים?

- רגע מה שהיה ביום שלישי לא היה משחק אחד גדול?

- איזה משחקים מאמי על מה את מדברת נשמה שלי?

- באמת?! שומדבר לא קורה? לא קרה? לא הייתי אמורה להרגיש שאתה רוצה אותי ואז מתקפל כמו לאדעת מה?

- לא סורי אם גרמתי לך להרגיש ככה אני פשוט נורא אוהב אותך בתור בנאדם אבל אני לא אשחק בך.. היה לי כיף לשבת איתך אבל מבחינתי זה היה די אפלטוני

- אני יודעת שזה אמור להיות אפלטוני.. זאת הבעיה בהתנהגות של לבוא ולנסות לנשק אותי ולבוא לחבק אותי.. בכל מקרה אני מפסיקה את זה אין לי ראש למשחקים ונפגעתי מזה מפסיק...

- מאמי זאת לא הייתה הכוונה שלי.. יכול להיות שהתנהגתי לא במקום פעם הבאה אני אשים לב ולזה ואני באמת מצטער את חשובה לי ואני ממש לא רוצה לפגוע בך.

- זה לא משנה אני עדיין רוצה אותך, ואני אמשיך לשחק איתך ואני פחדנית מדי כדי להישאר ולראות מה יקרה... אני מצטערת אין שומדבר אפלטוני מבחינתי.

ופה נגמרה השיחה שלנו..

הוא התקשר ושאל אם אני רוצה להסביר לו מה היו ההודעות המטורפות האלה ביום חמישי לצערי לא יכלתי לדבר כי הייתי באמצע העבודה..

אבל יום אחרי הוא התקשר שוב.. ושאל אם אני יכולה להסביר לו למה אני רוצה להרחיק אותו מהחיים שלי..

לקח לי הרבה זמן להפסיק לגמגם..

הסברתי לו שהייתי במערכת יחסים במשך שנה בה בנאדם פשוט שיחק איתי..  ואחרי הקטע הזה התחלתי להרגיש כמו שהרגשתי אז, לחשוב על דברים כמו שחשבתי אז ולאט לאט בשיחה שלנו אני משתמשת באותם משפטים כמו אז.. ופעם שעברה לא הייתה יפה בכלל, כואבת ומצלקת ואני בתקופה כל כך טובה עכשיו שאין מצב שאני מוצאת את עצמי עם לב שבור בגלל המשחקים האלה..

הוא נעלב ונפגע.. הוא ביקש ממני להבין שהוא לא אותו הdude שפגע בי.

אבל לצערי גם לdude שפגע בי פעם שעברה לא הייתה שום כוונה שדברים יהיו ככה וילכו כל כך רחוק..

הוא ביקש ממני להתבגר ולבלוע את הערב הזה עמוק בפנים ולהמשיך הלאה.. ושהוא ישים לב לאיך הוא מתנהג בפעמים הבאותת כי אני נורא נורא חשובה לו.. (מצטערת אם אני לא קונה את זה.. )

אמרתי שאני לא יכולה.. שהוא זה שאיכזב אותי.. ושהעניין הזה עד כמה שהיה פעוט העליב ופגע בי.. וכן ברור אני יכולה להבליג את כל היום הזה.. אבל אני לא רוצה.. כי אם אני יעשה את זה.. זה כאילו לא למדתי שום דבר מאז.. חוצמזה שאני לא רוצה להיות ידידה שלו אלא מעבר.. ואם הוא רוצה אותי אבל שיבוא ויקח אבל אם לא אז שיעזוב אותי לנפשי..

הסברתי לו שאני לא כועסת עליו.. זה שאם אני אראה אותו ברחוב אני אכעס.. זה פשוט שאני מגנה על הלב שלי וזה לצערו יותר חשוב לי מהכל.

הוא נורא התעצבן ונורא נעלב... ביקשתי שלא.. אבל הוא כן.. למרות כמה ששיבחתי אותו שהוא מדהים.. ובאמת אני חושבת ככה.. הוא ענה  "זה לא עוזר לי עכשיו."

בסוף השיחה הוא ביקש שאצור איתו קשר שכל זה יעבור כשאני אתבגר.

אז נפרדתי ממישהו שלא היה שלי מההתחלה.. ופגעתי בו בנסיון שלי לא להיפגע.. ואכזבתי אותו..

אבל אני נמצאת בראש הרשימה שלי.. עד כמה שגם אני נקשרתי אליו ועד כמה שאני חושבת שהוא מדהים..

אני לא משחקת את תפקיד הידידה.. במחשק הזה.. ובטח לא בתפקיד הידידה..

אם הוא לא היה יכול לפתוח את הכספת המאובטחת שבתוכה נמצא הלב שלו ולתת לי אפילו ניסיון להיכנס אז אני כבר לא האשמה..

אני פה אם ירצה לתת לי צ'אנס.. אני לא כועסת ולא פגועה.. ואני אהיה פה אם יחליט לתת לי את הניסיון הזה.

אבל אם לא אז אני ממשיכה הלאה..