קפה וסיגריות

מנסה לאסוף את מה שנשאר ממני,פלג עליון מלא שריטות והרגליים מלאות צלקות.

מנסה לדחוס ולהחזיר לתוך המזוודה את כל השקרים שהתפוצצו ממנה.

פנים זועופות חיוך חמוץ שגורם לי לרצות לחתוך עוד קצת ממני,

לחבול את עצמי בשרשראות שיכלאו אותי לעולם.

להדביק על הפה דבק נייר וללפף אותו סביבי אלפי פעמים,

שלא יהיה לי את הכוח והרצון לדבר,

לפני שאפגע בעוד קורבן שהיה בעצם עובר אורח תמים.

וכמה שאנסה לברוח מהסיפור הזה אתה תמיד תחזור עם דם על הידיים,

תנסה לרדוף אותי בלילה

תנשוף לי חזק על העורף שאני אדע שאתה כאן,

למרות שאני לא רוצה אותך לידי,

ונחזיר את הקלטת שוב ושוב ונראה את אותן דמעות שוב ושוב.

אבל עכשיו אני לוקחת את כל מה שהיה לי,והולכת קדימה.

את המוזיקה על התקליטים שרטתי,

את הבגדים הפגומים גזרתי,

אברח ממך כשרק תהייה מזוודת השקרים והסודות שלי.

תצלם תמונה למזכרת בשחור ולבן.

אל תשכח לעשות העתק בשבילי.

?

זיכרון מתעתע בי יותר מידי,תנועות שפתיים מאשימות

עיניים עם מבט של חייל בשדה קרב,

ונשימה ארוכה של פגיעה.

{^ זה היה טוב מכדיי להיות אמיתי^ }

למה אני מפחדת כל יום ויום לפני שזה קורה,אני שונאת את התאריך הזה- 10\07\2005

אבל נקווה שיהיה בסדר {: