אולי קיוויתי יותר מידי שמשהו יזוז,נשענת על קיר עם רגל למעלה מטפסת על האבן הקשה ודופקת בעיטה.
יותר מידי ציפיות,קצת פחות תוצאות.
"תיזהו על הארגז,הוא כבד.יותר מידי סודות ושקרים נכנסו לתוכו"
לפרפר מכאבים
להיות תלויה על חבל שקשור חזק לצוואר,
השיער מחליק על העורף
שמלה מלאת דם
ובבטן סכין נעוצה.
"אולי אלבש גלימה זוהרת
אגדיל עקביי ארחיב מימדי
גם זה לא ישמיע אותי וודאי
ואם אקפוץ לגובה מעבר לאופק אולי גם
זה לא יזיז להם את הדופק
מה עוד אעשה כדי לעלות הדרך שלי,
לעבוד, לעבוד, לאבד לאיבוד,
כל שביקשתי לתת הלך לאיבוד
האם אתרסק ואתפזר לאנחות
או כך ביקום ממשיך להיות ודרך ארוכה מתישה וקסומה ולאן?
אינני מקבלת אותה אולי חשבתי קצת יותר מדי עלי לעשות
דרכי שכחתי קמעה אני סתם סתם מהלכת על פני האדמה לא חזקה
בעוצמה מתבזבזת על עוד קפה בבוקר
או ללכת לסרט הבריחה מאהבה עצמית גורלית
כל שאבקש לקבל התפזר באוויר המביא לא מביא לנשמה "
"הסודות" הוא אחד הסרטים הישראלים הטובים שנעשו אי פעם.
*ואלה הסודות של חיי,את לא תגלי לעולם כל עוד תכסי את פנייך איש לא יראה את השריטות המתחבאות מתחת לסודות*
הרגשה משונה,
אני מתגעגעת אל ברלין,לאוויר הנקי שאחרי הגשם אפילו במאי.
המבטים,הרחובות,הריח החזק שמציף אותי עד עכשיו,האנשים,והאמת.
אולי מחר זה ייפסק.
אולי לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
