בלוג שמשתדל להיות יומיומי =] אם לא תכנסו, איך תראו? |
 כינוי:
Linora =] בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
האמת ם:
חחחחחח טוב אז ככה
עבר עלי אחלה שבוע בתכלס =]
ואני פה עם טליוש שלא נפרדתי ממנה כבר מיום שלישי והכי כיף לי איתה שבעולם!
אבל
בין כיופים להנאות
ישנם דברים מעצבנים בחיים
אז הנה לכם, קוראי היקרים, טעימה מאחת מהן =] ....
היינו בyellow day מטינק ביום רביעי זה כאילו שכל החברלך שלהם נפגשים קיצר
אחרי זה כשבאנו לחזור הביתה [אנוכי וטליושקה] אז שאלנו את קארין אם היא
מגיעה והיא אמרה לנו שלא [אחרי שהיא אמרה לי שהיא באה לישון אצלי].
אז סבבה הלכנו לנו הביתה
שמחות ומאושרות
ואז כשהגענו לביתי הקט
הטלפון צילצל [ריננננננננננננג רינגגגגגגגגגגגג, או יותר נכון! ויי האב טו
טייק אור קלוז אוףףףף] זה היה מספר לא מזוהה ,קיצר טליה ענתה לטלפון וזאת
הייתה אמא של קארין שהתקשרה לברר היכן אנחנו וככה התנהלה השיחה:
חגית:אה טליוש איפה אתן?
טליה:בבית של לינור
חגית:תביא לי לדבר עם קארין *מתוך זה הבנו שהיא חושבת שקארין איתנו ובאמת שלא ידענו מה לעשות*
טליה :לינור מה להגיד לה?!
לינור:תגידי לה שהיא במקלחת
טליה: היא במקלחת
חגית:תגידי לה שתתארגן ואני אבוא לאסוף אותה
*לחץ מטורף מלווה בצחקוקים מתוך מבוכה ששיקרנו ושיצאנו סתומות*
*בנתיים אמא של קארין: הלוו?? הלווו?? טליה?? לינור??*
קיצר לא ידענו מה לומר ולעשות
לאחר כמה זמן..
טליה:יווו ואמא של קארין עדיין על הקו!! שיטטט פאקקק התנתקה השיחה!
אבא של לינור-אביר, מגיח ונכנס לבית ושוב הטלפון מצלצל [ריננננננננג ריננננננננג] לאחר שנותק יש לומר בכנות בלי כ-ו-ו-נ-ה-!
לינור מדברת עם שיר שיושבת לה בנוחותה על הטלויזיה: יווו את לא מבינה איזה בלגןן!!!
אבא בדיוק נכנס: מה בלגן? מה קרה?
לינור: מסבירה לו את העניין מהר מהר
טליה: מביאה את הטלפון לאביר [אבא שלי כנראה ניתק כי הוא אמר שהוא ניתק]
אבא: לינור, טליה, למה הבאתן לי את הפלאפון?
לינור: כי רצינו שתדבר עם אמא של קארין כי לא היה לנו נעים
אבא: למה לא דיברתן איתה? היא בטח נורא מודאגת! תתקשרו לקארין! תחפשו אותה ותגידו לה שאמא שלה מחפשת אותה
קיצר עשיתי כמה שיחות הגעתי לקארין היא לא ענתה בטענה שהיא בשיחה חשובה [כנראה עם אמאשלה או משו כזה] ואחר כך התקשרתי שוב
קארין: "תגידייי מה את ממפגרת?!?1 אמא שלי חושבת עכשיו שאני
משקרת אותה והיא אמרה לי להזיז את התחת שלי לכיוון פ"ת כי היא באה לקחת
אותי משם!!!!, והיא אמרה שהיא לא רוצה לראות את הפרצוף שלך ושל טליה בבית
שוב בחיים!"
ואז טלפון הבית צילצל [רינגגגג צינג רינננננננג]
שיר: לינור קחי!
אביר: "תביאי אני אדבר איתה"
טלפון מועבר לאבא שלי
ואז הייתה חפירה מטורפת
ושמענו
חגית: "הן צחקו עליי! והן לא ענו לי לטלפון! איזה הפקרות! והן ניתקו!! ואני לא רוצה שהן יסתובבו יותר עם הבת שלי [מי ישמע כאיו
אנחנו ילדות רעות] ואני לא רוצה לראות אותן יותר בבית שלי הן לא היו
בסדר!שקרניות! זה מה שהן!"
אבא: את צודקת!! אני גם אמרתי להן את זה!! הן קיבלו על הראש כבר ממני!!
אני כבר אמרתי להן אל תדאגי אני
איתך.
הסתיימה השיחה.
ואז אבא דיבר איתנו: "שמעו לא הייתן בסדר, בכל מקרה לא משקרים! לשקר אין
רגליים! אם מישהו ישקר לי מבחינתי הוא מחוק [חחחח ואתם תוהים למה אני
מפחדת לשקר לו] למדתן את הלקח שלכן, הייתן פשוט צריכות להגיד לה מההתחלה! זה שקר מטומטם "מתקלחת" רואים שאתן לא משו בלשקר"
לינור וטליה: "כןן אבל זה היה רגע של שניע
השיחה הייתה ספונטנית ולא ידענו מה לומר וזה הדבר
הראשון שעלה לנו! וכן מה לעשות אנחנו לא טובות בלשקר!! לא יצא לנו לעשות
את זה הרבה"
ואז ההורים שלי הרגיעו אותנו ובאמת שרצינו להתקשר ולהתנצל כי חשבנו שאנחנו לא בסדר בגלל השקר הזה שגרם לכל הסיפור הזה להיות
ואז כשחשבנו שזה מאחורינו..
יום למחרת הלכתי לפסיכומטרי [שכבר נרגעתי מהלחץ מהפסיכומטרי כי המדריך התקשר והרגיע אותי =] חמוד, למרות שעדיין יש טונה שיעורים לעשות!] ודיברתי עם קארין כי בכל זאת הרגשתי צורך לברר איתה על מה שהיה
וככה הלכה לה השיחה
קארין: יצאתן ממש לא בסדר ממש פגעתן באמא שלי זה ממש לא היה בסדר מה שעשיתן [מי ישמע היא אפעם לא משקרת, אנחנו בסה"כ בני אדם ועשינו טעות אחת בלי כוונה ותבינו כמה אנחנו מקבלות על הראש] אתן בנות בית פה טליה גרה אצלי חודשיים ולינור בת בית פה [עכשיו אני לא אומר שזה ל נכון, אבל! ויש אבל! שלא יעשו כאיול עשו לנו טובה כי באמת שזה בכלל מגעיל] אני אתקשר לאבא של לינור ולאמא של טליה ואני אראה להן איזה בנות יש להם [שזה בכלל פגע בהתחשב בזה שאנחנו הילדות הכי טובות בעולם וזה עוד לפני שכל הסיפור הזה נפתח, מדהים איך שבנדם מתהפך עליך 180 מעלות כשאתה טועה [ומי ישמע איזה טעות!] ]
קיצר ממש נפגענו מזה ובמקום ללכת לסרט הלכנו לעשות סיבוב שכונתי מרענן כי באמת שנפגענו אבל מבחינתן [קארין ואמא שלה] הן יצאו קורבן והן מסכנות ואנחנו חארות ומגעילות ושקרניות ומה שלא תרצו
אחרי הסיבוב ערן הגיע וברוב טיפשותו נעל את עצמו מחוץ למכונית
וכשאני אומרת נעל לא עם מפתחות כלולמר השאיר את המפתחות בתוך הרכב
בעוד אנחנו מחפשים אותם בבית איזה שעתיים ובסוף יתברר שהן בתוך המכונית
כמה מפגר אפשר להיות?!?!?! חחחחחחחח אין אין זה היה בין הקטעים
ניסיתי לפרוץ לו את המכונית כמו שרואים בסרטים עם סיכה וכאלה
נמשיך בסיפורנו
יום שבת..
קארין וטליה דיברו באייסיי וככה הלכה השיחה
קארין: רק שתדעי שממש פגעת באמא שלי ויותר מזה פגעת בי על זה שצחקתן לה וסיננתן אותה היא ממש נפגעה, אז כדאי שתחשבי טוב על מה שעשית ונדבר בזמן הרחוק כי אני צריכה זמן להירגע
*עכשיו אנשים, מה לעזאזל, מה יש לה להירגע?! כאיול אני מבינה אמא שלה אני מבינה אנחנו אבל היא?? כאיול מה עשינו לה? נייסנו לחפות עליה???*
טליה: אנחנו לא סיננו אותה היה לי פיפי רצחני ולינור פשוט לא הרגישה נעים לדבר איתה
קארין: אמא שלי עומדת לידי וקוראת וטוענת שאת משקרת *מה שבהחלט לא נכון!*
טליה: אין לי סיבה לשקר באמת היה לי פיפי
קיצר את המשך השיחה אנחנו לא נפרט כי אנחנו חושבות שהבנתם את העיקרון
וככה לבנתיים מסתיים לו סיפורנו על כמה אנשים יכולים לעצבן אותך ולהיות צבועים אבל תודה לאנשים שתומכים ומבינים ולא מתנהגים בצביעות [נתי רותם נטלי חן אוהבים אתכם! ונתי מתגעגעות מלא!! 33>]
לילה טוב =]
מחכות לתגובות של כולכם
לינורע וטליה [יוו יווו!!!!]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
