חייה של עוד ילדה אחת.

כן,כן, סוף סוף נזכרתי לעדכן,עברו שנים אבל חפיף :]]]

הסיפור הזה בסיגנון שונה לגמרי מהקודם... מקווה שתאהבו...

זה קרה לפני 3 שנים,היינו בטיול באנגליה(שאגב היא לא כזאת אתר תיירות,),היה חשוך, והיה נדמה כאילו הדרך לא עומדת להיגמר.

אבדנו בחשיכה,ירד גשם והחשמל נותק,האור היחידי על הדרך היה מהמזדה ששכרנו.

לפתע ראינו בית,הוא היה גדול ונראה כאילו עוד היה שם ממאות קודמות, ומראהו לא ממש קידם פנים.

אבא הציע שניכנס,"מה יש לנו להפסיד?", אמר.

פחדתי להיכנס למרות שהאורות בבית היו דולקים, הייתה לי הרגשה משונה בקשר לבית הזה.

"בוא מייקי,הרבה יותר חמים שם בפנים" אמרה אמא,"ואולי נפגוש גם אנשים נחמדים" אמר אבא.

לא רציתי להכנס,אך בעצם לא הייתה לי ברירה, היום כשאני חושב על זה,הייתי צריך לעשות הכל כדי למנוע ממנו להיכנס,אבל לא הייתי משפיע,הוא תמיד היה החלטי וכמעט אף פעם לא הצלחתי לשנות את דעתו.

בלא בררה נכנסתי,הרגשתי שגם אמא לא רוצה להיכנס,אך אבי כנראה שכנע אותה,(הוא היה אדם מאוד משכנע), בכניסה לבית היה חלל מאוד גדול בערך בגודל של הבית שלי,דמיינתי לעצמי שמלכים גרו שם או אולי אצילים.

הייתה אווירה מוזרה בבית, בתוך האח העצים בערו,האורות דלקו, ואיש לא היה בבית.

עלינו לקומה השנייה, היו שם כ-100 חדרים,(אולי לא ציינתי שלטירה הזו היו כ-5 קומות לא כול הכניסה) החדר שנכנסנו אליו היה נקי,המצעים שעל המיטה היו מסודרים, וליד המיטה עמדה שידה ועליה דובון כחול,"תישן פה הלילה טוב מייקי?",אמרה אימא "אני ואבא נהיה בחדר הצמוד אליך משמאל".

פחדתי לישון לבד,אבל לא אמרתי כלום,רציתי רק שכל זה ייגמר,מכיוון שאכלנו לפניכן במסעדה,פשוט הסרתי את נעלי ושכבתי לישון.

לא הצלחתי להירדם,משהו פשוט לא נתן לי לישון, ואז שמעתי צרחה זה היה הקול של אמא,קפצתי מהמיטה ויצאתי החוצה ושם בכניסה לחדר שהורי לנו בו, ראיתי את אמא מעולפת,

התקרבתי אליה ונגעתי בגרונה בעורק הראשי,'היא חיה' חשבתי לעצמי,נכנסתי מהר לחדר כדי לראות איפה אבא, אבל הוא נעלם...

זהו לבינתיים מקווה שהשאיר לכם טעם של עוד