חייה של עוד ילדה אחת.

טוב אז... מה יש לכתוב? ננסה משהו חדש> תקציר   אז מייקי,הגיבור של הסיפור יצא לחופשה באנגלייה,הוא ומשפחתו אבדו בדרכם חזרה והגיעו לטירה חשוכה ומפחידה,הם החליטו ללון בה . לאחר שמייקי כבר היה במיטתו נשמעה צעקה מחרידה מכיוון חדר הוריו,הוא יצא כדי לבדוק מה קורה וגילה כי אמו שוכבת על הרצפה ללא תנועה ואביו נעדר...

טוף אז... לקח קצת זמן אבל הנה ההמשך...

עמדתי שם כדקה ללא תנועה,הייתי המום, לקחתי את עצמי בידיים וניגשתי לאמי שעדיין שכבה שם,ללא תנועה והרמתי אותה, חיבקתי אותה חזק,פחדתי שאשאר לבד.

"מייייקייי!!!!!"נשמעה צעקה מכיוונה של הקומה השנייה,"עזוווווווור לייייייייי!" זה היה אבא,'אבא זקוק לי,אך מה אוכל לעשות?הרי לא אוכל להשאיר את אמא כאן,בטירה הנוראה הזו' ,הרגשתי תנועה חמימה על כתפי,זו הייתה אמא, היא התעוררה.

הסתכלתי בעינייה החומות והגדולות,הן היו מלאות בדמעות, ידעתי שאמא פחדה, ואני צריך להיות חזק בשבילה,"אמא" אמרתי,"יש משהו שעליי לעשות, ועליי לבצעו לבד","אני יודעת", היא ענתה,הנחתי אותה במיטתה, היא נשקה במצחי ואמרה,"תשמור על עצמך"

הגעתי למדרגות, פחדתי ובכל זאת התחלתי לעלות "מייקי",נשמע קולו של אבי "אני פה,בקומה השלישית!",התחלתי לרוץ חששתי פן יהיה מאוחר מדיי.

הגעתי לקומה השלישית והחלתי לחפש אותו, אך לא ידעתי היכן להתחיל,"אבאאאא... איפה אתה? היכן עליי לחפש?!"

"מיייייקיייי,עזווווווור ליייייייי!!",התחלתי לחפש בכל חדר וחדר, עברתי כ 40 חדרים, וכלום, שום דבר.

התחלתי כבר להתייאש ובכל זאת לא ויתרתי לא יכולתי לוותר.

 כשהגעתי בערך לחדר ה 50 הרגשתי מן כוח מוזר שדחף אותי פנימה, זה הרגיש כמו רוח קרירה שעברה דרכי.

הדלת ננעלה, וקול צחוק נשמע מבחוץ.

"מייקי,אל תפחד מאיתנו,אנו רק רוצים בטובתך" נשמע שוב קולו הצרוד והמאיים של הדבר הזה,קולו אינו היה אנושי,ובנוסף הוא כנראה זה שחטף את אבא. 'אבל אם הוא חטף את אבא,וכעת גם אותי,אז מהי המטרה שלו, האם זה לא היה אבא,האם המטרה הייתה מלכתחילה אני?,או שאולי זו הייתה...' "אמא!" צחוק חזק ומרושע נשמע לפתע," זה נכון מייקי, אתה נפלת במלכודת שלי,עכשיו אין דבר שתוכל לעשות אמך בידי!" הוא צחק בקולו המזעזע ונעלם,בעודו משאיר את מייקי לבדו בחדר הגדול והחשוך מנסה למצוא את דרכו החוצה