לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חייה של עוד ילדה אחת.


הרבה סיפורים בישרא, נכון- זה לא מקורי, אבל מי שרוצה- שייכנס. אני כותבת למגירה, וכרגע אתם המגירה שלי.

Avatarכינוי:  נוֹרִי :]]]

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

פרק 6 ... כל הכבוד לי הא?!?!


טוב שמעו, לקח לי זמן להעלות את הפוסט הזה,נכון, אבל תנסו להציב את עצמכם במקומי או קי?

יענו אני בפנימייה מה שאומר שאני בבית פעם בשבועיים, ולפעמים אני כל כך עמוסה שהולכת לי כל השבת על לימודים, ואז למי יש כוח לעדכן?!?! אני בטוחה שלכם לא, אז סליחה על זה שנאלצתם לחכות (למרות שאני סבורה כי כמעט ואף אחד לא נכנס לפה בקביעות אבל.. רק בשביל הפרוטוקול חיחיחי..:}})

מייקי תחקר כבר את סי, וזי (למי שלא הבין, לקחתי את השם של סיזר, ופיצלתי אותו לשלושת הכפילים שלו, גאוני הא?!! חחח),כעת נשאר לו רק אחד, מה יהיה פסק הדין? מי דובר אמת?!!? כל זאת ב....

פרק 6

"סיזר, קרא לנאשם האחרון!" ,אמרתי לשומר שלי בנימה תוקפנית

"מיד אדוני", ענה לי סיזר

כפילו השלישי והאחרון של סיזר נעמד מולי וחיוך עצוב על פניו.

"שמך," אמרתי כבר בחוסר עניין, מרוב שהייתי בטוח כבר מיהו דובר האמת.

"אר", ענה הכפיל,

"אר, אתה מואשם באונס , מה יש לך להגיד להגנתך?" אחריי שני מקרים כאלו , הרגשתי כאילו אני עוסק במשפט מאז ומתמיד.

"אדוני השופט, המידע שיש לך עליי הוא אינו נכון!, הופללתי, איני אשם , ואני יכול לספר לך בדיוק מה שקרה!".

"דבר", אמרתי, מתעניין בתשובת הנאשם.

"הכול קרה בשנת 1990, הייתי עם חברתי, ישבנו ודיברנו, ובאמת שלא עשינו שום דבר מיוחד, היא הייתה צריכה ללכת לביתה, וביתי היה בכיוון השני, אז הלכתי משם, לבדי".

"ואז?" שאלתי

"יום למחרת הגיעו השוטרים לביתי, לקחו אותי והשליכו אותי לכלא לשאר חיי, ללא משפט,כל מה שנאמר לי היה שאני מואשם באונס!, של חברתי הטובה!"

"תודה אר," אמרתי ,"עתה לך אל דוכן הנאשמים, בעוד דקות אחדות יינתן פסק הדין"

"נו אדון מייקי הצעיר, מהי תשובתך?" אמר סיזר בליגלוג.

"הו, סיזר חוששני שתצטרך לחכות לפסק הדין" חייכתי, ממש נכנסתי לכל הקטע של המשפט.

"סי,זי ואר אנא גשו הלום" קראתי בקול.

"אחרי חשיבה מעמיקה, הגעתי לתשובה אחת ופשוטה מאוד"

"האדם היחידי שדובר אמת כאן, הוא זי, ואני בטוח בתשובתי במאה אחוזים!"

"התוכל להסביר מדוע אדון מייקי הצעיר?" אמר סיזר בעודו מחייך.

"בוודאי שאוכל סיזר, הרי הכל כל כך פשוט, הרמזים היו כל כך נגלים לעין, שלא הייתה לי שום  בעייה לפצח אותם, אתחיל בסי לכאורה, סיפורו כל כך יפה ומרגש, שאתה מרגיש שאינך יכול לאסור אדם שכזה, עד שאתה שומע את המשפט הבא יוצא מפיו, '...חייתי בימי המהפכה התעשייתית במאה ה-17...' , כל אחד יודע שהמהפכה התעשייתית לא הייתה במאה ה-17,לכן, מיד ידעתי שאת סי יש לפסול מיד."

"יפה מאוד מייקי," אמר סי, "רק שתדע, שהאדם שהיה לפניך, חשב שאני הוא דובר האמת ".

"או. קי, מייקי, אבל מדוע הסקת שאני אשם?" אמר אר.

"זה פשוט מאוד, אם היית מספר לי על זמנים קצת יותר פרימיטיביים , כמו המאה ה-16 למשל, סיפורך היה קצת יותר אמין, הרי במאה ה-20 זה היה דבר אסור בהחלט להכניס אדם לכלא ללא משפט, לכן סיפורך נשמע לי כל כך שקרי ולא אמין, שנשארה לי רק אפשרות אחת לבחור, זי ."

"כל הכבוד אדון מייקי, עמדת במשימתך בכבוד, כעת נשארה לך המשימה האחרונה, והיא הקשה מכולן, רק אחריה נוכל לדעת, האם אתה הוא האחד. " אמר סיזר.

"אני מוכן סיזר, בוא נזוז!"

"מיד מר מייקי".

לפתע האדמה החלה לרעוד (דבר שמוזר ביותר כשאתה נמצא בשמיים ועומד על עננים ), הרקע החל להשתנות למין מערבולת שאליה אני וסיזר נשאבנו,מכחול המערבולת השתנתה לאדום רותח, מצאנו את עצמנו, אני וסיזר, עומדים על סלע בזלת הצף על לבה רותחת ,במקום חום הרגשנו קור מקפיא עצמות.

"סיזר מה קורה פה?! אנחנו בתוך הר געש, עומדים על סלע בזלת, ובמקום חום ממיס ומצמיא אני מרגיש קור נוראי!"

"כפי שאתה יודע מר מייקי, מראה עיניים יכול להטעות - כפי שגילית במשימתך הקודמת, אבל עכשיו זה לא משנה, במשימה הזו אתה הולך להבין מה המשמעות של להיות האחד שכולנו דיברנו עליו עד עכשיו..."

קדימה סיזר , בוא נתחיל...

 

טוב זה היה פרק מתיש, אני אשתדל להעלות את הפרק הבא בהמשך החופש, בינתיים תסתפקו בזה

 

 

3>>>  Nori

נכתב על ידי נוֹרִי :]]] , 1/4/2009 18:22  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



663
הבלוג משוייך לקטגוריות: תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנוֹרִי :]]] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נוֹרִי :]]] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)