| |
|
| 7/2006
פוסט בלתי נמנע על המצב (3)
(או - הסוריאליזם בהתגלמותו)
אתמול היו שלוש אזעקות בזמן שהייתי בעבודה, ושתיים כשהייתי בבית. אבל עזבו, תשמעו מה קרה לפני פחות מחצי שעה:
אני קרן וזיו אוכלים ארוחת צהריים, במקום שהוא בבירור לא מרחב מוגן (המון חלונות). פתאום נשמע בום. החלונות רועדים. אנשים מתחילים להצביע אל מעבר לחלון.
נפלה קטיושה במרחק של בערך קילומטר מאיתנו, ועד עכשיו אפשר לצפות בבירור על השריפה שהיא גורמת (הם יורים גם בקוצים!). זה מזכיר לי את השריפה שהיתה בשבוע שעבר. כמו מין סגירת מעגל שכזו.
ומה אני וקרן וזיו עשינו?
הלכנו לקחת קינוח.
ואז פינינו את עצמנו בשקט למרחב המוגן.
יש לי תיק ארוז באוטו. תל אביב, הנה אני באה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
