לא ידעתי האם לרשום לך מה עובר עלי עכשיו, אבל אני רוצה ומשאיר את הפחדים מאחור.

לא קל לי לחשוף את עצמי, לפתוח את הלב ולהראות מי אני.

אבל משום מה אני בוטח בך ושם את עצמי מולך, ללא מגננות, ללא הגנות,

חשוף, ועם הרבה רצון.

אני יושב, לומד והמוח מפליג לכל מיני מקומות.

מחשבות מתרוצצות לי בראש לא נותנות לי להתרכז.

משפט אחד נתקע לי בראש, משפט שכתבת ובעיני הוא כל כך מקסים:

"רוצה להיות במקום בו אני מסוגלות לומר בנדיבות "בוא אלי - אני אתן לך את הריפוי שאתה מבקש, ואפילו - אשמח בזה".

גבר ואישה עושים אהבה.

מעניקים זה לזאת את הנשמה,

הגבר ממלא את האישה והיא מקיפה אותו בעוצמתה.

הם אחד.

להבה שמאירה, להבה בוהקת, להבה שורפת.

להבה של אהבה.