בריכה, שוכב על הכיסא נותן לשמש ללטף את גופי, מתענג על התחושה החמימה.

בכל מקום שאני מסתכל זה מולי, מקיף אותי מכל עבר, אני לא יכול לברוח, הם שם.

אני עובר פה עינוי סיני , כל כך קרוב אבל כל כך רחוק, תנו לי לגעת קצת, בבקשה, הייתי השבוע ילד טוב.

מזל שהפה שלי סגור אחרת הייתי מזיל ריר, אוף כמה ציצים, בכל מיני גדלים: קטנים, גדולים, זקופים נפולים.

מולי פרגייה אולי בת 17 , כל כך בשלה, נראית תמימה, נוטפת סקסיות.

אני אוהב לשבת ביום שישי בבריכה, להתחיל את סוף השבוע באיזי, להסתכל על אנשים, כל אחד הוא עולם ומלואו, לכל אחד יש סיפור שונה, דרך חיים שהוא עבר.

מולי בבריכה זוג מתנשק, אני מסתכל בקנאה, גם אני רוצה.

המחשבה הזאת מפתיעה אותי, תחושה חדשה שלא חוויתי הרבה זמן, תשוקה למגע אוהב, למבט מלא רוך, ומשהיא שתלטף אותי עם אהבה ולא סתם מגע.

האם אי מוכן לקשר חדש?

האם אני מוכן להכיר בחורה חדשה?

אני מתחיל להרגיש שכן, מעניין, אני חושב לעצמי.

מחשבות עוברות לי בראש: מעניין כמה אני מתוסבך? מה הדפקטים שבי?, הרי לכל אחד יש משהו, מעניין מה מאפיין אותי?

הייתי רוצה ללכת לפסיכולוג לדבר על כל מיני דברים, ללבן כמה נושאים.

לצערי כרגע בשבילי זאת פונקציה יקרה מידי שאני לא יכול להרשות לעצמי, אבל זה בטופ הרשימה של דברים שאני רוצה לעשות.

אני יודע מה החולשות שלי, השאלה מה אני עושה עם זה?

אני חושב שזה ממש סוריאליסטי, אני כותב את הדברים האלה על ספר של הארי פוטר באמצע הבריכה מוקף בכוסיות.

אני חושב שהנקודה המרכזית היא שטוב לי, בחודשים באחרונים הייתי חסר שמחת חיים, שום דבר לא ריגש אותי, פשוט זרמתי עם דברים ואירועים, נתתי לאנשים להוביל אותי במקום שאני יוביל אותם, הייתי פסיבי.

דברים הולכים להשתנות, אני מרגיש את השינוי שמתרחש בתוכי, את האנרגיות שחוזרות אלי, את שמחת החיים.

אני חוזר לעצמי

שיהיה לכולם סוף שבוע מעולה.

אה ואם אין מין תמיד יש יד ימין.

סטארטאפיסט.