גניחה קלה יוצאת מהשפתיים שלה,

לחישה חלושה שבקושי נשמעת,

היא מסיטה את ראשה לצד חושפת את צווארה,

אני מנשק אותה קלות, רוצה להרגיש אותה,

אני מחבקת אותו מרגישה בטוחה בזרועותיו, דמעות זולגות במורד פני,

אני מחבק אותה חזק לא עוזב אותה, היא מתייפחת בזרועותיי,

אני לא יכולה להפסיק לבכות, אני רוצה שהכאב יעבור, למה אלוהים למה זה קורה לי?

היא רועדת נאחזת בגופי מפחדת לעזוב, תחושה של חרדה מתחילה לטפס בתוכי,

אני מעביר את ידי על ראשה, מלטף אותה, מנסה להעניק לה את החום שהיא מבקשת,

רק שלא יפסיק לגעת בי, על תרפה, אחוז בי,

היא לפתע קופאת, עוצרת את נשימתה,

אני נרתע לאחור עם מבט של תמיהה, מבולבל.

למה הוא מפסיק? תמשיך אהובי,

אני מסתכלת לו בעיניים, הם כאלה יפות, אני כל כך אוהבת אותו.

אההההה...

סוף כל סוף,

הריח מתחזק,

שבי על האסלה תוציאי הכול,

פעם אחרונה שאני אוכלת דג.