מחשבות מתעופפות לכל כיוון

העצב משתלט מבריח את האנרגיות,

לא נותן לי לנשום, מרגיש חנוק, רוצה לברוח מעצמי, זה בכלל אפשרי?

למה מצב-רוח הוא כל כך חמקמק? למה אם אפשר לבחור אותו בבוקר כמו כל בגד?

נמאס לי.

לא רוצה יותר.

לא רוצה להיות עצוב, לאיפה נעלמה שמחת החיים שלי?

סימן ההיכר שלי – החיוך שלי: מזויף, מחייך לכולם ובוכה בלב.

אני מרגיש שאני צריך לצאת למסע ארוך כדי למצוא את עצמי, אבל אני לא יכול.

אני כבול למקומי ללא אפשרות בריחה.

עד כמה הבלון יכול להתנפח?

אין מוצא,

קקה.

איפה הוודקה שצריך אותה?

אף פעם לא הייתי מכור למשהו אולי זה הזמן להתחיל?

כבר אמרתי קקה?

קקה.