הכול היה צריך להיות מושלם, התיאום היה כל כך טוב, לתוכנית לא הייתה שום פגמים אבל כמובן לחוק מרפי היה תכנון משלו.

למה שהכול יתקתק כמו שעון שוויצרי אם הוא יכול לתקתק בשעון ערקי?

התוכנית הייתה:

חמישי בלילה איתה.

שישי בצהריים עם הצועקת.

שישי בלילה עם המפנקת( אה עדיין לא סיפרתי עליה, גם זה יבוא).

וכמובן איפה אני ואיפה התוכנית,

הייתי אמור לפגוש אותה ביום חמישי בערב ללילה שכולו טוב אבל כמובן שדברים השתבשו ולא נפגשנו, חוסר התיאום של הזמנים בינינו היה מושלם ובסוף מצאתי את עצמי ישן לבד במיטה שלי.

לפחות עדיין יש את הצועקת אמרתי לעצמי באופטימיות קלה, בבוקר הלכנו למסאז', היא החליטה שצריך לפנק אותי לרגל מקום העבודה החדש, הגענו לספא, נכנסנו לחדר זוגי די רומנטי,

לי הביאו את בוריס כדי שיפרק אותי והיא קיבלה את אולגה היפיפייה, אני מבין שבסוף לא יהיה הרפיה אמרתי לצועקת, על תדאג היא אמרה לי, אני אבוא אליך או עליך הוסיפה וקרצה, יש אלוהים אמרתי בלב.

המסאז' היה די נחמד והגעתי למסקנה שאני צריך לעשות לפחות פעם בחודש.

אחרי המסאז' הלכנו לקניות, אף פעם לא עשיתי קניות רציניות, אני לא מדבר על חולצה ומכנס אלה על הרבה חולצות ומכנסיים, בפעם הראשונה שלי שרפתי 3000 ₪ על בגדים.

לא ידעתי שקניות כאלה מעיפות ושכבר סימנו את הקניות השעה הייתה כבר 4 והיא הייתה צריכה לעוף הביתה כדי להתכונן לארוחת ערב, הינה הזיון שתכננתי מתפרק לי מול הפנים.

לגבי הבחורה המפנקת עדיין לא קיבלתי ממנה סימני חיים ועם המזל שלי יהיה כמו שהיה במשך היום האחרון אני יכול לציין בסיפוק רב על 3 פספוסים ב3 הזדמנויות.

לפחות אני הולך לסבתא כדי להדליק נר חנוכה 8.

סבתא שלי הכי אוהבת אותי בעולם, ככה היא אומרת לי,

סבתות לא משקרות נכון?