תורך, כן אני יודע רק שנייה אני חושב, אני צריך עוד כמה דקות.

זה בלתי אפשרי השעון שלך מתקתק הזמן נקבע מראש ואני לא יכול לעצור אותו.

בבקשה רק עוד כמה דקות... זה בלתי אפשרי.

הינה זזתי.

צעד נועז אבל הוא לא יעזור לך, שח.

אני מרגיש איך הזעה ניגרת לי במורד הצוואר, הלב שלי מתחיל לפעום בחוזקה, אסור לי לאבד עכשיו את העשתונות, אני צריך להיות מרוכז, כל צעד הוא חשוב.

זזתי.

יפה מאוד, לא ציפיתי לזה.

אנחנו ממשיכים במשחק המוחות, אסור לי להפסיד.

הוא ממשיך לתקוף ללא רחמים, אני מאמץ את כל כוחותיי כדי להישאר במשחק.

עוד כמה זמן אני אוכל להמשיך ככה?

כבר השתמשתי בכל הטריקים שאני מכיר, אני זקוק לעזרה.

שח.

איך כל ההגנות שלי נפלו? איך הגעתי למצב הזה?

אני סוקר את הכול, מה עוד אני יכול לעשות?

האם אני צריך להקריב משהו כדי לצאת מהמצב הזה?

אני מפחד, לא פחד רגיל שאפשר להתמודד איתו אלה פחד שמשתק ומשאיר אותך מרותק למקום ללא יכולת לזוז ולהגיב.

הרגל שלי זזה בעצבנות משדרת את המצב הנואש בו אני נמצא, בבקשה אני חושב לעצמי בלב, בבקשה איך אני יוצא מזה?

לפתע ברגע של בהירות אני רואה את האור בקצה המנהרה, בקול חריש אנחת רווחה יוצאת מהשפתיים שלי.

עוד פעם הצלחת להינצל.

אין לך הרבה סיכוי, השעון מתקתק.

המשחק נהייה יותר מתוח, כל כלי חשוב, אסור לי לוותר אני חייב לנצח.

קשה לי לנשום הלחץ עושה את שלו, אני מרגיש איך המערכות שלי מתחילות לקרוס, אני מתחיל לאבד את הראיה, מרגיש איך האנרגיות שלי עוזבות אותי, אני נלחם כדי לנשום, כל נשימה צורבת את הריאות שלי, לאט לאט אני מאבד את האחיזה במציאות מרגיש איך החיים עוזבים אותי, אני חייב להלחם אני עושה את הצעד הנואש.

שח – מט.

ניצחת,

אתה תחיה.