למה דברים טובים נגמרים כל כך מהר?

חבל שאי אפשר לעצור את השעון ולא לתת לזמן לעבור,

לחיות את הרגע שוב ושוב.

התקשרתי והזמנתי חדר במלך שלמה, רציתי שמישהו יצטרף לנסיעה איתי אבל כל החברים שלי היו עסוקים.

כרגיל כל יום שישי יש לי ארוחה משפחתית, באמצע הארוחה זרקתי שמחר אני נוסע לאילת ושאני נוסע לבד כי כול החברים שלי עובדים, לפתע האח הקטן שלי צעק בהתרגשות: אני, אני ,אני.

מה אני שאלתי אותו?

אני יכול הוא אמר לי, יש לי שביתה באוניברסיטה,

חשבתי לשתי שניות ואמרתי לו : טוב סבבה תהייה מחר מוכן ב- 10 בבוקר.

הנסיעה עברה באופן די רגוע מידי פעם התחלפנו בנהיגה ובלי ששמנו לב מצאנו את עצמנו באילת, כמו 2 ילדים קטנים מלאי התרגשות נכנסנו לחדר, את האמת ציפיתי ליותר אבל לא נורא העיקר שהמיטה גדולה.

את רוב הזמן ביליתי בשינה סיגלתי לעצמי סדר יום די רגוע: קמתי בבוקר, אכלתי ארוחת בוקר, חזרתי לישון, קמתי שוב, מסאז' קצת בריכה ושוב למיטה.

די נהניתי מהחוסר מאס , כייף שאתה לא צריך להגיע לאנשיו ושאין לך שום לחץ.

אבל בכל יום התגברה אצלי תחושת העצב, בכל מקום ראיתי זוגות וכאב לי הלב.

מבפנים הרגשתי שמשהו נשבר, הרגשתי שדי, זהו גם אני רוצה חברה.

אני לא רוצה להיות לבד.

הרגשתי אהבה עצומה ורציתי לחלוק אותה,

ולא היה לי עם מי,

בכיתי מבפנים,

נשברתי.

אני צריך לעשות כמה שינויים בחיים והחלטתי לקבל כמה החלטות:

אחד השינויים הגדולים הוא שאני זורק את כל היזיזות שלי,

הגיע הזמן להפסיק לקפוץ מבחורה לבחורה,

החום והרגש שאני רוצה ושאני מקבל מהן הוא מזויף,

אז זהו אני יוצא לדרך חדשה,

דרך שאני מקווה שתוביל אותי למשהו טוב,

משהו אחר.

סטארטאפיסט.