קול הירייה מנפץ את שלוות הלילה, צעקת כאב יוצאת מגרוני,

לא יתכן אני ממלמל לעצמי,

המבט שלי עובר מצד לצד לא משלים עם הגורל,

האמת מתנפצת לי מול הפרצוף, ירו בטוני סופראנו.

הפה שלי נשאר פעור כאשר הטלפון מתעורר לחיים,

הלו אני עונה בקול שבור, על הקו הג'ינגי',

מה קרה הוא שואל?

ירו בטוני אני עונה לו,

עזוב שטויות תתארגן אני אצלך עוד חצי שעה,

לאן אני שואל?

יש לנו פגישה עם ג'ין וטוניק בים הוא עונה לי.

השעה 18 בערב הג'ינגי' ואני יושבים על כיסאות משקיפים על השקיעה,

לידי בקבוק של ג'ין משובח, מי טוניק, שקית קרח ולימון טרי.

קדימה.

הכוס מתמלאת ובשקיקה אני שותה את משקה האלים.

ככה צריך לחיות.

הנוף מדהים

לאט לאט הסטלה מגיעה,

תענוג.  

אני עוצם את העיניים נותן לשמש ללטף את גופי,

זיכרונות מתאילנד עולים לי, הכול כל כך דומה אבל כל כך שונה,

מצחיק אפילו מסדרי הכיסאות בים הם תאילנדים.

חג שמח

סטארטאפיסט

שלא תגידו שאני שמוק הינה תמונה שלי