לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


חיי, כן מתברר שיש לי חיים.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הרהורים בבריכה.


בריכה, שוכב על הכיסא נותן לשמש ללטף את גופי, מתענג על התחושה החמימה.

בכל מקום שאני מסתכל זה מולי, מקיף אותי מכל עבר, אני לא יכול לברוח, הם שם.

אני עובר פה עינוי סיני , כל כך קרוב אבל כל כך רחוק, תנו לי לגעת קצת, בבקשה, הייתי השבוע ילד טוב.

מזל שהפה שלי סגור אחרת הייתי מזיל ריר, אוף כמה ציצים, בכל מיני גדלים: קטנים, גדולים, זקופים נפולים.

מולי פרגייה אולי בת 17 , כל כך בשלה, נראית תמימה, נוטפת סקסיות.

 

אני אוהב לשבת ביום שישי בבריכה, להתחיל את סוף השבוע באיזי, להסתכל על אנשים, כל אחד הוא עולם ומלואו, לכל אחד יש סיפור שונה, דרך חיים שהוא עבר.

 

מולי בבריכה זוג מתנשק, אני מסתכל בקנאה, גם אני רוצה.

המחשבה הזאת מפתיעה אותי, תחושה חדשה שלא חוויתי הרבה זמן, תשוקה למגע אוהב, למבט מלא רוך, ומשהיא שתלטף אותי עם אהבה ולא סתם מגע.

האם אי מוכן לקשר חדש?

האם אני מוכן להכיר בחורה חדשה?

אני מתחיל להרגיש שכן, מעניין, אני חושב לעצמי.

 

מחשבות עוברות לי בראש: מעניין כמה אני מתוסבך? מה הדפקטים שבי?, הרי לכל אחד יש משהו, מעניין מה מאפיין אותי?

הייתי רוצה ללכת לפסיכולוג לדבר על כל מיני דברים, ללבן כמה נושאים.

לצערי כרגע בשבילי זאת פונקציה יקרה מידי שאני לא יכול להרשות לעצמי, אבל זה בטופ הרשימה של דברים שאני רוצה לעשות.

אני יודע מה החולשות שלי, השאלה מה אני עושה עם זה?

 

אני חושב שזה ממש סוריאליסטי, אני כותב את הדברים האלה על ספר של הארי פוטר באמצע הבריכה מוקף בכוסיות.

 

אני חושב שהנקודה המרכזית היא שטוב לי, בחודשים באחרונים הייתי חסר שמחת חיים, שום דבר לא ריגש אותי, פשוט זרמתי עם דברים ואירועים, נתתי לאנשים להוביל אותי במקום שאני יוביל אותם, הייתי פסיבי.

דברים הולכים להשתנות, אני מרגיש את השינוי שמתרחש בתוכי, את האנרגיות שחוזרות אלי, את שמחת החיים.

 

אני חוזר לעצמי

 

שיהיה לכולם סוף שבוע מעולה.

אה ואם אין מין תמיד יש יד ימין.

 

סטארטאפיסט.

נכתב על ידי , 18/8/2006 18:05   בקטגוריות אופטימי  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זמן


 

 

יושב וחושב,

נותן לזמן לעבור, לחמוק בין האצבעות,

שום דבר לא בוער,

ברקע מתנגן שיר של גלגל"צ,

אין לחץ, אין מועקה.

 

למה אני שואל?

אין תשובה.

 

איך אני תוהה?

לא יודע.

 

אולי זה אותו דבר?

יכול להיות, לא ברור.

 

טוב לי.

נכתב על ידי , 3/8/2006 11:43   בקטגוריות אופטימי  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצה


שלום שלום,

בתקופה האחרונה היו לי פוסטים עם הרהורים, כל מיני מחשבות, משום מה מספר אנשים חשבו שאני בדיכאון, עצוב או משהו כזה.

אז זהו שממש לא להיפך טוב לי ורוב הזמן מרוח לי מין חיוך דבילי על הפנים.

 

עכשיו לנושא אחר:

חבר שלי הודיע לי על מקום חדש שנפתח, הוא הבטיח לי שכל הנשים שם מדהימות, חתיכות, דוגמניות, אז מי אני שאסרב לצאת למקום כזה?

אז לפני שבועיים יצאתי למקום החדש ששמו בארץ ישראל "קלרה".

הגענו למקום די מוקדם כדי שיתנו לנו להיכנס, המקום היה עדיין חצי ריק, הבר היה חצי מלא אבל שאר המקומות היו שמורים, לא נורא אמרתי לעצמי הרי מצפה לי ערב של שיכרון חושים.

לאט לאט המקום התחיל להתמלא, ציפיתי שעדר של דוגמניות יכנס בשעטה וריר ינזול לי מהפה אבל לצערי זה לא קרה.

אומנם היו שם כמה נשים מעניינות אבל לא כמו שחבר שלי תיאר לי

(* לזכותו אני חייב לציין שעדיין היה מוקדם).

בשלב כלשהו אחרי 2 בירות השלפוחית שלי התחילה ללחוץ ולסמן לי שהיא תשמח אם אני אלך לרוקן אותה קצת.

לבסוף נכנעתי והלכתי לשחרר אותה, בחזרה מהשירותים אחרי שדברתי עם השלפוחית שלי וביקשתי ממנה לא ללחוץ כל כך בהמשך הערב ראיתי שתי נשים מדהימות, יפיפיות, כוסיות, הן היו גבוהות 1.78 דוגמניות ללא ספק, אחת בלונדינית שיער קרה, עיניים כחולות חזה קטן- בינוני גוף מדהים, השנייה שחומה שיער חום עיניים חומות חזה בינוני-גדול וגם גוף מדהים.

 

באושר ואושר הלכתי לחבר שלי ואמרתי לו: "אתה צודק באמת יש פה נשים מדהימות", כמובן שהוא שמח לאישור שלי וכמו שני כלבים מיוחמים הסתכלנו מסביב לבחון את שאר הנשים.

 

לאחר 5-10 דקות שתי הנשים המדהימות שראיתי מקודם נעמדו לידי, אחת מהן התיישבה לצידי והשנייה נגשה אלי ושאלה אותי שאלה: "האם אני הייתי מנהל משמרת בXXXXX,

אמרתי לה שכן, היא ציינה בפני שהייתי מנהל המשמרת שלה, בהתחלה לא זיהיתי אותה, אבל לפתע זה קפץ לי לפנים ואמרתי לה: "כן ואפילו יצאנו פעם".

 

אז אני, כן אני!!!! יצאתי איתה לפני כמה שנים, היה לה שיער שחור וארוך וכבר אז היא הייתה יפיפייה.

ישבתי ודיברתי איתה ועם חברה שלה כל הערב הייתה לנו כימיה מטורפת השיחה זרמה בין שלושתנו, ראיתי איך כול מי שעובר מולנו מסתכל בקנאה מת להתחלף איתי.

 

עכשיו אני אציין משהו:

יצאתי באותו ערב כדי ליהנות, לשתות בירה עם חבר ולא יותר, לא רציתי להתחיל עם שום בחורה, הדבר האחרון שציפיתי זה לפגוש את שתי הבחורות המדהימות הללו.

 

בכול אופן אמרתי להן את זה, בהתחלה הן לא האמינו לי, אבל ככל שעבר הערב יצא לנו לדבר יותר והן הבינו את המצב שלי וכיבדו את רצוני.

 

ביום שישי האחרון קיבלתי SMS מהבחורה, היא שאלה אותי האם אני בא לקלרה וציינה שאם כן היא תשמח לראות אותי שם, עניתי לה שכן.

 

נפגשנו שוב בקלרה, היה ערב מדהים, יש לנו כימיה ממש מעולה, היא מטורללת על כל הראש כמו שאני אוהב, חכמה(לומדת משפטים), מצחיקה וכבר צינתי שנראת טוב?.

 

בעיה קטנה היא 1.78 ואני 1.77, אם היא הולכת עם נעליים גבוהות, כמו ביום שישי האחרון היא יותר גבוהה ממני, הלכנו יד ביד והרגשתי כמו ילד קטן שהולך עם אימא שלו L.

אה ופרט שולי:  אני ממש לא יודע האם אני מוכן נפשית לצאת עם בחורה חדשה, אני בדילמה ממש רצינית פה.

 

אני מדגיש הדילמה היא לא בגלל הגובה, זה שטויות אלה בגלל המצב שאני נמצא בו עכשיו.

 

אשמח לעצות.

 

סטארטאפיסט.

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 25/6/2006 23:34   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, קלרה  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטארטאפיסט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטארטאפיסט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)