בוקר שוב צריך לקום לעבודה, בעצלתיים הזזתי את הישבן החמוד שלי ויצאתי מהמיטה,

היא הסתכלה עלי במבט כועס לא מבינה איך אני יכול לנטוש אותה באופן כל כך חד וקר.

המבט שלה חתך אותי לחתיכות קטנות והרגשתי איך סכינים ננעצים לי בגב, למה את עושה לי את זה שאלתי אותה?

מה לא הייתי מספיק מפנק?

מה לא חיבקתי אותך כל הלילה כמו שאת אוהבת?

השתיקה שלה הייתה כל כך רמה, מדהים כמה מידע אפשר להעביר דרך שתיקה.

הרגשתי כל כך אשם על כך שאני נוטש אותה, עמדתי מאובן ואז קיבלתי החלטה:

חזרתי למיטה לעוד חצי שעה וחיבקתי את שמיכת הפוך שאני כל כך אוהב.

באיחור קליל הגעתי לעבודה, טוב לא נורא חג היום אמרתי לעצמי.

לשמחתי הרבה הראש צוות שלי עדיין לא הגיע וניצלתי את הזמן הפנוי כדי לבדוק האם קיבלתי מיילים מעניינים, נוכחתי לדעת שאני לא מקבל מספיק פורנו, אז קדימה קוראים יקרים שלי זאת ההזדמנות שלכם להראות לי כמה אתם אוהבים אותי ולפנק אותי בסרטים איכותיים.

לאחר כמה דקות הגיע הראש צוות שלי ולידו מיני ראש צוות, התברר שהוא הביא לעבודה את הבן שלו.

מה אני אגיד לכן הרבה זמן לא ראיתי כזה ילד חמודי, שובב ומלא אושר.

הצלחתי לשכנע אותו לאחד כוחות ובמשך כל היום היינו במלחמה עם חבר שלי, כל הזמן זרקנו עליו כדורים, ניירות ומטוסים ולא נתנו לו לעבוד בכלל.

בסוף היום החמוד הביא פתק לאבא שלו ושאל האם גם מחר הוא יכול לבוא איתו לעבודה.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם המצב לא טוב.

לפני שהחברה שקנתה אותנו החליטה על הרכישה עשינו POC  מולם,

המבדק עבר מעל למְצֻפֶּה, התוצאות היו די טובות והתברר שהמערכת שלנו פועלת פי 40 יותר מהר מהמערכת שלם,

האנשים מהצד שלהם היו בהלם מוחלט הם לא ציפו לתוצאות כאלה טובות ובגלל הביצועיים המעולים נקנתה החברה.

במשך השלושה חודשים האחרונים אנחנו לומדים את המוצר במלואו, את כל התמונה המלאה ורואים כמה המוצר שלהם מורכב, גדול ומסובך

צוות שלם של אנשים מוכשרים מנסה למצוא את הפיתרון המלא ולהביא לידי הצלחה את המהירות הנדרשת, בנוסף גויסו צוותים גדולים על מנת להמשיך את הפיתוח של הכלים הדרושים על מנת ליצור סביבת עבודה מלאה וכלים תחזוקתיים.

הדרך לא קלה ויש מהמורות רבות, בכל צעד קטן קדימה אנחנו רואים שחסרים לנו 2 צעדים אחורה, לאט לאט מסתמנת ההרגשה שכנראה אנחנו תקועים ושמישהו די פישל מהצד שלהם ב POC: הוא לא היה טוב ושהבדיקה לא אפינה ובדקה  כמו שצריך את כל הדרישות הנדרשות.

הפסימיות התחילה לחלחל בכל הצוות והשבוע נקראו המנהלים לפגישה דחופה עם הבוסים הגדולים, הם היו צריכים להציג את ההתקדמות בפרויקט ולצערי אין התקדמות אנחנו תקועים.

יום אחרי הישיבה כינסו את כולנו והודיעו לנו את החדשות הרעות:

החליטו להקפיא את כל הפיתוחים של המוצר, כל צוותי הפיתוח יפסיקו לעשות את מה שהם עושים ואנחנו צריכים לבדוק 3 אלטרנטיבות אחרות, הקציבו לנו חודש וחצי כדי לחקור את הנושאים שבמהלך הזמן הזה אנחנו צריכים לראות האם אפשר להשתמש בהם ואם כן אז באיזה צורה.

הלם מוחלט היה בסוף הישיבה, האנשים היו עם ראש מורכן וחשש כבד התחיל לכרסם בליבי, אני לא רואה איך תוך חודש וחצי אנחנו מוצאים פיתרון מספיק טוב ואני די חושש שעוד חודשיים סוגרים את קבוצת הפיתוח והמחקר ואז אני מוצא את עצמי מועף החוצה עם בעיטה בישבן ושוב מחפש עבודה.

הי MOM איך את מרגישה?

אה סטארטאפיסט אני מרגישה טוב,

אחלה, מתי כולם מגיעים?

עוד חצי שעה.

נו טוב, הבאתי כביסה אני בנתיים אזרוק אותה למכונה.

אל תשכח תוכנית מספר 7,

כן אמא אני זוכר,

ובלי סחיטה שמעת אותי אחרת היא תצא מקומטת,

ארררגגג כן אמא אני יודע.

חצי שעה יותר מאוחר:

כולם מגיעים לארוחת ערב כדי  לחגוג לסבתא בבי יום הולדת,

סבתא בת כמה את?

או סטארטאפיסט חמודי תן לי נשיקה,

אבל סבתא לא עשית שפם היום,

בוא חמודי טוב הינה קח נשיקה רטובה (איכסה פיחסה)

כל הבית מריח מהצ'ולנט המפורסם של אבא שלי,

כולם יושבים מסביב לשולחן עם מבט רעב בעיניים,

אפשר להרגיש את המתח באוויר,

האם הוא יצא טוב?

שאלת מיליון ה$$$$$

אבא פותח את הסיר, ענן של אדים פורץ החוצה.

ממממ הצבע כמו שצריך,

הקישקה לא התפוצצה,

ואין הרבה נוזלים,

כן לפי ההבחנה המדויקת שלי יש לנו פה הצלחה.

אה רגע יש לי הכרזה!

כולם מסובבים במהירות את הראש אלי,

אחת טובה ואחת רעה אני מוסיף.

אתה חוזר לעדי שואלת אמא?

פיטרו אותך מהעבודה שואל אח שלי?

ידעתי עשית שטויות ופיטרו אותך נכון שאלה אמא בקול פולני?

לא יוצלח זה מה שאתה, מה כבר עשית היא הוסיפה בקול עצבני?

אוי כמה אני אוהב את המשפחה שלי, הם ממש יודעים לפרגן.

אז ככה באמת מפטרים אותי מהעבודה כי....

אמרתי לכם, אתה צריך להפסיק לצאת לבארים ולמצוא כלה ככה לא יהיו לי נכדים ממך זרקה אמא שלי בקול רועד ורוטט לפני בכי,

רגע אמא מפטרים אותי כי אני עובר לחברה אחרת,

מה זאת אומרת שאל אבא שלי?

אה שכחתי לספר לכם אבל קונים אותנו.

מה?! כולם שאלו ביחד,

איך?

מה?

מתי?

בכמה כסף?

אה זה סודי.