לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בולימית מזדקנת

החופש לעשות הכל וכמה שיותר לקח אותי לכיוון האוכל. כבר 19 שנים בולימית, בקשתי לא אחת להתנתק מהמחלה אך דומה שהמצב לא אפשרי. אני היא הבולימיה והבולימיה היא אני. השיעבוד לחופש- כמה נפלא, כמה נורא.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

בולמוס גורר בולמוס


לא מצליחה לצאת מזה, בולמוס גורר בולמוס גורר בולמוס גורר בולמוס. לא מצליחה להפסיק את זה. הגרון כבר כואב לי מההקאות. כבר לא מרגישה את הטעם והריח של האוכל. והכל רע ומעצבן ואני שונאת, שונאת, שונאת את עצמי!!!

כזאת תינוקת רכיכה!!!!

לא הלכתי היום לטיפול אצל הפסיכולוגית, פשוט לא בא לי לראות או לדבר עם אף אחד. דווקא שאני זקוקה לה יותר מהכל. אני  בטוחה שאני מאכזבת אותה. היא באמת משתדלת לעזור לי ובכל פעם אנו מעלות ביחד רעיונות שיכולים לסייע לי למנוע את הבולמוסים, אבל אני לא עומדת בשום הסכם, פשוט לא מצליחה.

לפעמים רוצה להיעלם, שיעזבו אותי לנפשי.אל תעזרו לי ואני לא אהיה חייבת לכם שום דבר. אני מרגישה במילכוד. אני לא מצליחה לרצות אנשים שבאמת חשובים לי, זה מדכא אותי, מלחיץ ובתרגום פשוט- מביא אותי לבלמס.

אני חייבת להרוס לעצמי כל זיק של משהו טוב, תסמכו עליי, אני אלופה בזה.

 

נכתב על ידי יעלונת , 16/3/2006 17:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  יעלונת

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליעלונת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יעלונת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)