לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בולימית מזדקנת

החופש לעשות הכל וכמה שיותר לקח אותי לכיוון האוכל. כבר 19 שנים בולימית, בקשתי לא אחת להתנתק מהמחלה אך דומה שהמצב לא אפשרי. אני היא הבולימיה והבולימיה היא אני. השיעבוד לחופש- כמה נפלא, כמה נורא.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

נאמנות בחסות הבולימיה... אין דבר כזה


התחלתי לכתוב משהו על נאמנות ברשימה הקודמת.

כשאתה מכור למשהו אתה נאמן אך ורק להתמכרות שלך... אני לא מחדשת דבר. ידוע הרי שמכורים לסמים, למשל, מסוגלים להכות, לגנוב ולגזול מהקרובים ביותר להם, כי כשאתה בקריז אתה לא רואה ממטר.

קריז, גם בבולימיה הוא מופיע לעיתים קרובות. התחושה הזו- לרצות עכשיו, בזה הרגע משהו לאכול, למלא, להתמלא, לכסות להרגיע את ה"דודה" הזאת... רק מכורים יבינו באמת.

והמחיר להרגעת הקריז הרבה פעמים הוא כבד. כבר כתבתי פעם על הדברים שעשיתי בחסות המחלה. לאכול את האוכל שמיועד לאחים שלך, לבעלך, לבנות שלך- יש נורא מזה? ובשעת הבולמוס הזה כאילו מונח על העינים מחסום שחור, לא חדיר שלא רואה ולא חושב על כ ל ו ם- גם לא על הבנות שלך- דם מדמך...

 

נכתב על ידי יעלונת , 2/10/2007 09:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  יעלונת

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליעלונת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יעלונת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)