פוסט לא הומוריסטי.

לפני כמה זמן קראתי בעיתון ידיעה קטנה על כך שבית הדין הרבני איים שאם עורכת דין (חילונייה) לא תתן תוך זמן מוגדר כלשהו (בין יומיים לשבוע אם זכרוני אינו מטעני) גט לבעלה (חוזר בתשובה), יישלל רשיונה כעורכת דין.

חקרתי קצת, וזה מה שמצאתי:

"ציווה בית דין רבני בפסק- דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות על אשה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, בתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו." - מתוך המידע שמופיע באתר של בתי הדין הרבניים.

כל מי שלמד חצי יחידה אזרחות בבית ספר יודע שלאזרח מותר לעשות כל מה שהחוק לא אוסר עליו, ורשות יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר לה. בתי הדין הרבניים הם חלק מהרשות השופטת, כלומר רשות, כלומר הם יכולים רק לאיים במאסר על עורכת הדין, ולאיים בשלילת רשיונה מהווה עברה על החוק.

כמו כן, גיליתי שמי שרשאי לשלול רשיון עורך דין הוא בית הדין המשמעתי, בהתאם לחומרת העברה. בית דין רבני אינו בית דין משמעתי ואי לכך לא מחזיק באמתחתו סמכויות של בית דין כזה. כלומר, שוב, עבירה על החוק.

כלומר שבתי הדין הרבניים עוברים בגלוי על חוקי המדינה, אבל איש לא עושה כנגדם דבר. למה? כי זה להתעסק עם דת, וזה משהו שכל נבחרי הציבור שלנו מפחדים לעשות.

לי אישית נמאס מכך שהמוסדות הדתיים בארץ משתמשים בדמוקרטיה כשנוח להם וזורקים אותה מעליהם כשהיא מעיקה.

כשהם כופים את עצמם כי החוק מתיר זה עניין אחד (לטענתי פסול גם הוא), אבל כשהם עוברים על החוק ביודעין ונבחרי הציבור מתוך פחד מהדת לא עושים דבר בעניין, זה פשוט מרתיח אותי.

אין ספק שמוסדות הדת עשו צעד רחוק מדיי.

יום טוב.