בזמן האחרון קרו לי או בעולם כמה דברים חסרי הקשר אחד לשני. אחרי שהרבה זמן לא עשיתי פוסט מהסוג הסתמי וחסר הנושא, הגיע הזמן לחזור קצת לסגנון הישן והטוב:

עד לפני כמה ימים תאריך הגיוס שלי היה ה-9.12.09. ככל הנראה, הפוקד סא"ל רובין דורון (מפקד הלשכ"ג שאחראי על גיוסי) או אחד מחבריו קוראים פה בבלוג ויודעים מה דעתי על צה"ל. אי לכך הוחלט בדרגים הגבוהים לדחות ככל האפשר את העימות איתי, ולדחות את גיוסי ל-14.4.10. הרי הודעתי לצה"ל: אם אתם לא רוצים לגייס אותי, בבקשה, אני אשמח לעשות שירות לאומי שנתיים במקום לבלות שלוש שנים באפסנאות (ואם עוברים פה כאלה שאומרים שאם באמת הייתי רוצה לתרום הייתי עושה שנת שירות: אני כרגע בשנת שירות, אל תזבלו את השכל), אבל תפסיקו להשאיר אותי בספק. זו גם לא הפעם הראשונה שאתם דוחים לי את הגיוס, ואני מאוד אשמח אם אני אתחיל בשירות שלי לפני שאחי הקטן ממני בארבע שנים יסיים אותו. כרגע אני נמצא במצב שאפילו בלי עתודה אני אוכל לעשות דוקטורט עוד לפני הצבא. בקיצור, חברים, אני לא סובל אתכם, ולפיכך אשמח מאוד אם תגייסו אותי לפני החתונה שלי או שלחלופין תחליטו שאתם לא רוצים אותי ונסגור עניין.

בתחילת אפריל עשיתי פסיכומטרי פעם שנייה. הפעם הראשונה הייתה בספטמבר 2007, כלומר הפרשים של כשנה וחצי. בפעם הראשונה עשיתי קורס של לחמן וקיבלתי 549. עכשיו גיליתי שבפעם השנייה, אותה עשיתי בלי קורס, קיבלתי 649. והרי המסקנה: אם אתם עושים קורס של לחמן, תחכו שנה וחצי אחרי, זה יותר משתלם. או עדיף בכלל לא לעשות קורס של לחמן.

לצערי לא התקבלתי לעבוד כלשכ"גניק. נראה שמקום אחר יצטרך לטמטם לי את המוח על כמה שצה"ל זה הדבר הכי נפלא בעולם. אני מתחיל לחשוד שזה בגלל שאני משולב בפרוייקטים יהודים-ערבים שגורמים לכך שלא מסמפטים אותי. צ'רצ'יל פעם אמר "מי שלא היה שמאלני בנעוריו - אין לו לב. מי שלא נהפך לימני בבגרותו - אין לו מוח". אני אמנם לא מסכים עם המשפט הזה, אבל אין ספק שזו לא הייתה החכמה בהתגלמותה לחשוף לעולם את העובדה שאני בפרוייקטים שמאלניים (הרי הודעה לצה"ל: אני לא הולך להעביר מידע לסורים או לחמאס, צאו מהסרט שלכם).

לפני כמה זמן הייתי ב"מיון תעסוקתי": כל אלו שלא מתקבלים לשום דבר בצה"ל מגיעים למיונים הללו, שנעשים בידי גוף אזרחי (אגב, זה לא עוזר למיונים האלו להיות דביליים פחות מהמיונים של צה"ל). בהתחלה היו מיונים "קבוצתיים":

בתחנה הראשונה כל הקבוצה שלי הייתה צריכה להוציא כדורי טניס מפח זבל מלא באדמה, אחר כך לזחול עם לוחות עץ קטנים על מזרונים, ואז לסדר את לוחות העץ בהתאם למפה ואז באמצעותם לעבור לצד השני של החדר. אין ספק שאף אחד מאיתנו לא יגיע להנדסה קרבית.

בתחנה השנייה הקבוצה הייתה צריכה לבנות בניין מקשים וסיכות. איך שהבניין נראה, גם לאדריכלות או עיצוב לא יקחו אותנו.

אחר כך היו מיונים אישיים בתוך הקבוצה:

בתחנה השלישית, כל אחד בתורו היה צריך להעביר הרצאה או פעילות קצרה לכל שאר הקבוצה. כאן הרגשתי בבית: אין שום דבר שאני אוהב יותר מלעמוד מול קהל, אז עשיתי פעילות של תיאטרון והיה כיף. משכה את תשומת לבי הרצאה של מישהי שטוענת שלא יכול להיות דו קיום בארץ. צודקת. המושג "דו קיום" זה אחד המושגים הכי מפגרים עלי אדמות, והגיע הזמן שיחליפו אותו במושג "קיום משותף" או "רב תרבותיות". כמובן שהבנתי שהיא בעצם מתכוונת למושגים שאני התכוונתי אליהם, ולכן באותו ערב הודעתי לקומונה הערבית-יהודית שלי שהגיעו למסקנה שקיום משותף או רב תרבותיות לא אפשריים ושאנחנו צריכים לסגור את הבסטה וללכת הביתה.

בתחנה הרביעית גם היינו צריכים להעביר הרצאה, אבל הפעם לפי קטע שנתנו לנו. במהלך ההרצאות הבוחנות והמלוות שהיו איתנו ניסו להפריע לנו במהלך ההרצאה. יורשה לי לומר לבוחנות האלו: אני עובד עם ילדים ממשפחות קשות, נראה לכן שאתן מתקרבות אפילו לליגה של הילדים האלו? אני קיבלתי לעשות על ניסויים בבעלי חיים. בגלל שאני מתעניין בנושא ומתנגד לניסויים כאלו (למרות שלצורכי רפואה אני עוד מתלבט), ידעתי על העניין קצת יותר ממה שהיה כתוב במאמר, ולפי ההנהונים של המדריכות/מלוות/בוחנות, הייתי גם יכול לומר שישנם מחקרים שמראים שבעלי החיים נהנים מהניסויים הללו והן היו מאמינות. לפחות הקבוצה לא הייתה כל כך סתומה.

ואז היו מיונים אישיים לגמרי, שאין הרבה מה לומר עליהם אז לא אפרט.

ראיתי את הסרטון של דב לאוטמן ביוטיוב שדורש מביבי לשים את החינוך בראש מעייניו כפי שהבטיח.

נו, אז מה אם הוא הבטיח? גם עמיר פרץ הבטיח בבחירות 2006 לעסוק בנושאים החברתיים. מאחר ומלחמת לבנון השנייה לא באה להילחם בשחיתות החברתית שפושה בישראל, נראה לי שאפשר לומר שהוא הפר את הבטחתו. ואתה עוד סמכת על ביביהו. טוב שלא נתת לו את המפתחות לבית שלך.

אגב, אני מחוייב לציין שהדאגה שלו שבעוד שנתיים החינוך האיראני יעקוף את שלנו מאוד מוצדקת: אצלם כולם לומדים ועל כל בתי הספר יש פיקוח ובכולם לומדים את מקצועות הליבה (בניגוד לאצלנו. אצלנו יש למספר בתי ספר את הפריבילגיה לקבל תקציב מהמדינה בלי פיקוח של המדינה). כמו שזה נראה כבר בשנה הבאה התחזית הזו תתממש.

בקרוב תיערך פגישת אובאמה-נתניהו.

נתניהו יתחייב לתת לפלסטינאים מדינה משלהם. הוא עוד לא החליט אם היא תהיה בירדן, מצרים או שמא הוא יקשיב לעצתו של ליברמן ולבנות אותה בקרקעית הים.

אם נהניתם - ספרו לחבריכם.

אם לא - ממש לא מעניין אותי ואתם יכולים לשמור את התגובות שלכם לעצמכם.

יום טוב.