לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2009

פרודיה כפולה לאלאדין


לפני שנתחיל אתנצל על שני דברים:

ראשית, על כך שאני לא מגיב לתגובות שאתם משאירים פה. משום מה השרת של ישראבלוג לא נלהב לתת לי להגיב בבלוג שלי והוא מרשה לי להגיב רק בבלוגים אחרים (למרות שמדיי פעם גם פה הוא נותן לי רשות להגיב).

שנית, על כך שלא עדכנתי זמן רב. פשוט היום בבוקר סיימתי את שנת השירות שלי וכל הימים האחרונים עברו באריזה. ולמי שתהה, לא, אני לא הולך לכתוב פה סיכום שנה, מהסיבות הפשוטות שאין לי כוח ושזה לא עניינכם.

וכעת לענייננו:

הרבה זמן לא כתבתי פה שירי פרודיה. החלטתי הפעם לא לעשות פרודיה על שירים עבריים כמו תמיד, אלא על שני שירים מהסרט "אלאדין" של וולט דיסני (הרי וידוי קטן: אני חולה על הקלאסיקות של דיסני, ועל הסרט הספציפי הזה במיוחד. יצויין כי בשני המקרים מדובר בפרודיה לגרסא העברית של השיר).

 

כידוע לכם גם הירשזון שהורשע בפלילים וגם רוני בר-און שכל שני בבוקר מגיע לחקירה ומשם למזנון הכנסת, נהיו שרי אוצר בגלל שהם חברים של אולמרט (ציטוט שלו). מישהו חשב איך איש לא נאה, לא כריזמטי, לא מאוד ישר ועוד כמה מגרעות מצליח לרכוש חברים? אז הנה שיר השכנוע שלו בשביל למצוא חברים (מבוסס על "חבר כמותי"):

 

מזוז מחפש ארבעים שודדים,

שאותם יוכל לכלוא.

מזלך שאני לצדך, אדון,

כי מזימות אצלי לא נכשלות!

כשתעמוד למשפט על שוחד כבד,

בצד אני תמיד עומד.

רוצה עוצמה, כוח, תיק בכיר?

עליך רק להוציא את הארנק.

ואז אומר:

מסייה אברהם היקר,

יש לנו מכרז פרטי.

אני רושם ת'הצעה,

לא היה לך חבר כמותי!

החיים הם מסעדה,

אז בוא לסעוד מהם איתי!

לאוזני תלחש בקשתך,

לא היה לך חבר כמותי!

השחיתות היא אל"ף-אל"ף,

והכל כאן במתנה!

אתה המלך, הבוס, השאח,

מיד יגישו לך ת'מנה!

יש לנו מבחר גדול,

כל תיק הוא איכותי.

כל מקורב לי מרוצה,

לא היה לך חבר כמותי!

>וואה וואה וואה< כן, כן!

>וואה וואה וואה< למה לא?

>וואה וואה וואה< יה יה!

עוד להטוטים,

שים לב לפרטים!

תמיד אוציא שפנים מהכובעים!

את דו"ח המבקר לאש!

מה כאן התרחש?

אם רק תגיד "אברה קדברה",

בניד עפעף מיד אתה נעלם!

איזה פה פעור, מבט בוהה,

לא תצטרך יותר להתפלל!

זכית בי, אני נוכל מושלם,

אני פוליטיקאי מדופלם!

יש לי דחף עז לקדם אותך,

אז תגיד כבר את תיקך!

הרשימה ארוכה עד בלי די,

בקש, אין פה יותר מדי!

אדון רוני העניין בשליטתי,

אני נוכל לא מתבטל,

לא היה לך חבר כמותי!

לא היה לך חבר,

לא היה חבר,

לא היה לך חבר,

לא היה חבר,

לא היה לך חבר כמותי!

 

(וכרגיל, אולמרט לא עומד בהבטחותיו)

 

וכעת לשיר השני:

לפני חודש בערך, פרסם דולף פרודיה לא רעה כלל על השיר של גסטון (קישור) כמחאה על פולחן האישיות היוצא מכל פרופורציה של ברק אובאמה. אני באופן אישי גם לא נלהב יותר מדיי מפולחן האישיות הפסיכוטי הזה, אבל בארצנו הקטנטונת נראית מגמה הפוכה: שנאה לא פרופורציונאלית לאובאמה. אז הנה תשובה לפרודיה של דולף, על השיר "הנסיך עלי":

 

חבל, הנסיך ברק!

הידד למתנגדים!

חיש מלאו את שבילי הבזאר,

שלא יעבור הנשיא הזר,

צאו ורקו בפניו,

אין עוד רע כמותו.

גרשו אותו בתופים, הכו,

אתם תשנאו אותו!

זה ברק,

נסיך מפוקפק,

ברק אובאמה!

אמרו "תודה"

וקודו קידה באופן ציני.

לפי הנהוג בעולם,

קבלו אותו בסקל!

וזה יהיה השכר לעבדים!

זה ברק,

נשיא מפוקפק,

ברק אובאמה!

מסוכן יותר מכל אחד אחר

באופן כללי.

מגדיל את הצורך בצבאות,

ובאלפי נושאי חרבות!

ומי יביאנו לסופנו?

הנשיא ברק!

יש לו אלף דרישות

או בערך.

>לא היה מסמך כזה<

ערבים עם הצעות מרהיבות.

>משגע, איזה זקנים<

כשכל אלה יוצאים שוב לדרך,

זה כמו גן חיות

שעשוי להיות,

קרקס ואלפי חתימות!

זה ברק,

נשיא מפוקפק,

ברק אובאמה!

איזה גוף, איזה שיזוף,

מזל ולא לי.

צאו לחוצות של העיר,

קללו אותו בכל שיר.

כדי להלבין את פני

הנשיא ברק.

שנאה אנטישמיות וכאלה,

אין עוד כאלה, אין עוד אחרת!

דורש לתת אדמות בלי תשלום.

הוא כה נדיב, כל כך נדיב.

מפזר הבטחות לכל עבר,

עם משקל של פיל!

הוא מסוכן,

הוא תחמן,

את כולם הוא יהרוג!

כן, ברק,

כן ברק...

זה ברק,

איזה ברדק,

ברק אובאמה!

הוא שמע שיו"ש יפה בעליל,

ואולי זו הסיבה,

שלביקור הזה בא!

צעדות של פילים,

מתוכן ריקים,

את כולם מסכנים,

מכניסים מחבלים,

ואלפי סיסמאות שגורות!

הנה, הוא ברק!

 

אציין שני דברים:

השיר הזה נכתב תוך כדי שימוש במלא ציניות וסרקאזם. מי שיוציאני מהקשרי מסתכן בתביעה.

שנית, דילגתי פה על שורות כי לא מצאתי את המילים כתובות אז נאלצתי להקשיב למילים וזה מסובך בגלל שיש קטעים ששרים ממש מהר.

 

מקווה שנהניתם.

נכתב על ידי , 5/7/2009 17:23   בקטגוריות הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, כי הייתי חייב לכתוב משהו, ספיישל, פוליטיקה לעניים, תשקורת עוינת, אקטואליה, פסימי, פרודיה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-5/7/2009 21:34




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)