לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

הומוגניה


גם לי יש מה לומר על הפיגוע שהיה אתמול במרכז ההומוסקסואלי (או הומו-לסבי? לא זוכר כבר) בתל-אביב.

אני לא מתכוון לדבר על שנאת החינם ודברים כאלה, כי את זה כבר כולם עשו. אני רוצה לדבר על כמה תגובות לעניין הזה שמשכו את תשומת לבי:

קודם כל, איך לא, תגובותיו של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, המשתייך בעצמו לקהילה ההומו-לסבית. יצא לי לשמוע את המחצית השנייה של תגובתו בתוכניתו של נסים משעל ברדיו ללא הפסקה, שדיברה בעיקר על כך שאם מישהו חושב שזו אשמת ההומוסקסואלים שהם יוצרים מראית עין מרגיזה אצל הציבור השמרני, סימן שחינוכו היה קלוקל במיוחד. אני מסכים עם תגובה זו מאוד. על השנייה רק שמעתי: הוא האשים את הקהילה החרדית ברצח הזה. על התגובה הזו חבל לי מאוד: ראשית, כי טרם הוכח בכלל שזה היה על רקע שנאה. שנית, כי אפילו אם זה על רקע שנאה, לא חסרים אנשים שמצד אחד לא סובלים את ש"ס ואת החרדים בכלל ומאידך גם את הקהילה ההומולסבית לא מחבבים (מבזק: במלחמת העולם השנייה היו פרטיזנים ששנאו את הנאצים ומצד שני גם יהודים וצוענים הם לא סימפטו במיוחד). התגובה הזו קצת העציבה אותי, כי היא בעיקר תעשה צרות: יש בימין פובליציסטים (אם מישהו מוציא אותי מהקשרי וטוען שאמרתי שכל פובליציסטי הימין עושים את זה...) שרק מחכים למעדיות כאלו של השמאל: כשדב חנין אמר שהוא לא מעוניין במשאל עם בנוגע להתנתקות מהגולן, ישר הייתה חגיגה על כך שהשמאל, שככל הנראה חנין הוא דוברו הרשמי, הבלעדי שמדבר בשם כולו, מעוניין בדמוקרטיה רק כשזו נוחה לו. כעת יגידו על השמאל שגם הוא גזען כלפי החרדים, שהוא צבוע ומה לא, כמו תמיד. אני מבין שכאבו של ניצן גדול עקב כך שהוא מרגיש שפגעו לו בבטן הרכה, אבל חבל שזו התגובה שלו.

כמו כן, יצא לי לשמוע היום בתוכניתו של נתן זהבי, "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה, מספר תגובות בנושא שהעלו לי את לחץ הדם: מישהי, בשם גלית מחיפה אם אינני טועה, שאמרה שדמוקרטיה זה שלטון הרוב, ושאם יהיה רוב שחושב כמוה אולי יפעלו לחקיקה נגד התנהגות הומוסקסואלית (דהיינו - התמזמזות של שני גברים/נשים או גילויי חיבה אחרים) בפרהסיה. יורשה לי קודם כל לתקן את הגברת: דמוקרטיה אינה שלטון הרוב (ובטח שאינה עריצות הרוב), אלא שלטון העם: הרוב אמנם קובע את הטון אבל הוא לא יכול לדפוק את המיעוט רק בגלל שהוא קצת מפריע לו (הבה נפריד בין הפרעה שהיא ירייה בכלי נשק צבאיים, השתוללות על הכבישים וכדומה, ובין משהו שקצת לא נעים לראות אותו אבל ניתן לחיות איתו, כמו התנהגות הומוסקסואלית בפרהסיה). שנית, אפשר לשאול: נכון להיום הדתיים מהווים מיעוט בישראל, ואני בטוח שיש כל מיני אידיוטים שמפריע להם לראות כיפה על ראשו של אדם. האם מישהו יעלה בדעתו לאסור לחבוש כיפה בפרהסיה ו/או לכסותה כאשר הוא מופיע בציבור? רעיונות מעין אלה של הגברת גלית, בסופו של דבר מגיעים לדברים מחרידים כמו התבטאויותיהם ההומופוביות של חברי הכנסת שלמה בניזרי ונסים זאב. אולי כבר נסקול את כולם וזהו?

ולסיום, משהו שנתן זהבי אמר בעצמו: הוא לא אוהב את מצעד הגאווה והוא לא חושב שהוא עושה טוב לקהילה ההומו-לסבית. אני אמנם לא חקרתי ובדקתי, אבל גם אני לא מאוהדיו המושבעים של המצעד הזה. המצעד הזה תוכנו להכריז "אנחנו כאן וכאן נישאר כשווים לכם". יפה מאוד. ממה שיצא לי לראות המצעד הזה מזמן איבד כיוון, וחסר בו מהתוכן הזה שכל כך מבקשים להפיק לתוכו. ייתכן גם שהוא מיותר באופן כללי, מפני שבמקום לנסות להתערות בחברה הם רק מכריזים על שונותם. ייתכן שציש צורך ביום מודעות לעניין, אבל שקט, ולא צעקני כמו שיש היום.

אני מאוד מקווה שאם אכן מדובר בפיגוע שנאה ולא בסתם אחד שבמקרה פגע דווקא במקום הזה, שהדבר יהווה נורה שחורה למה דברי שנאה ושטנה (של ההומופובים בפרט והש"סניקים בפרט) עלולים להוביל בסופו של דבר.

יום מוצלח שיהיה.

נכתב על ידי , 2/8/2009 16:48   בקטגוריות הרבה נזק בפחות מאמץ, חברה לא חברותית, חוק בלי סדר, מעט בושה, על דת ואמונה, לשם שינוי זה לא הומור, רשמים שלי, אקטואליה, פסימי, שחרור קיטור  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יוני ב-12/8/2009 17:57




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)