כידוע לכם, כנסת ישראל החליטה לעשות אקט אידיוטי ומושחת אחרון טרם היציאה לפגרת הקיץ הארוכה, והעבירה בקריאה שלישית את חוק מנהל הקרקעות (וגם את חוק מופז אבל לא בזה דיוננו היום) שאומר שקרקעות ישראל יופרטו, קרקעות בהחכרה של אדם מסויים (לדוגמא אתם או ההורים שלכם או המשכיר שלכם חוכרים את הקרקע מהמדינה) יעברו לבעלות האדם החוכר וקרקעות שלא בהחכרה יימכרו למרבה במחיר במכרזים שונים לצמיתות וזה אומר שעשירי העם והעולם הולכים לקנות את המדינה הזו.

שתי מפלגות מהקואליציה שהתקפלו עקב איומיו של נתניהו למרות שזה מנוגד למצע שלהן היו מפלגת העבודה (התנגדה עקב המצע הסוציאל-דמוקרטי שלה) ומפלגת הבית היהודי (מנימוקי "והארץ לא תימכר לצמיתות") והן הצביעו בעד החוק.

כידוע כל דבר כזה כולל בתוכו שיחות מקדימות של נתניהו עם ראשי המפלגות, והרי השיחות האמיתיות:

נתניהו: אהוד, אתה חייב להצביע בעד חוק הקרקעות.

ברק: אבל זה נגד העקרונות שלי.

נתניהו: תזכיר לי מה העקרונות שלך.

ברק: שלושת הכ"פים.

נתניהו: שלושת המה?

ברק: הכ"פים: כוח, כיסא, כסף.

נתניהו: אז מה הבעיה הגדולה? אתה הולך עם העקרונות שלך: כוח של שר, כיסא של שר, כסף של שר.

ברק: אוקיי, אז זה נגד העקרונות של המפלגה שלי.

נתניהו: אכפת לך מהמפלגה שלך?

ברק: לא, אבל אני לא רוצה רק כוח של שר אלא גם כוח של יושב ראש מפלגה, ובשביל זה צריך לנצח בפריימריז. אם אני מצביע בעד אני לא אגיע אפילו למקום ריאלי ביחס לבחירות הבאות שיהיו.

נתניהו: כלומר שתגיע למקום שני.

ברק: כן.

נתניהו: תגיד, אתה עוד רגע בן 70, לא?

ברק: כן.

נתניהו: אתה יודע שעד הפריימריז אתה עלול למות, נכון?

ברק: אתה רוצה לומר לי שאני לא אחיה עוד שנה?

נתניהו: עם שפעת החזירים והאלימות נגד קשישים, איך אפשר?

ברק: יש לי מאבטח.

נתניהו: לא אם אני אפטר אותך.

ברק: כלומר שאו שאני מת או שהמפלגה מתה.

נתניהו: וכולם יודעים שאתה תמכור את אמא שלך בשביל שאתה תמשיך לחיות.

ברק: משהו כזה, כן.

נתניהו: אז יש עסק?

ברק: חכה, צריך איזשהי פשרה בעניין או שיסקלו אותי באבנים ואז אני אמות בכל זאת.

נתניהו: אני כבר אדאג לך לכסת"ח.

ברק: אם כך, ראה את החוק הזה כמאושר.

נתניהו: דניאל, אתה חייב להצביע בעד חוק מנהל הקרקעות, או שתעוף מהקואליציה.

הרשקוביץ: חה! אתה זקוק לי!

נתניהו: אוי לא, איך אני אסתדר בלי עוד שלושה ח"כים בקואליציה? איך אני אשרוד?

הרשקוביץ: ומי ינהל את משרד המדע? עציץ?

נתניהו: האמת היא שחשבתי על עוד סגן שר מיהדות התורה, אבל הרעיון שלך חסכוני יותר.

הרשקוביץ: טוב, אני לא עושה את זה, שכח מזה.

נתניהו: למה? בגלל הבוחרים? הרי גם ככה הם מתפלגים לימין הקיצוני והולכים לאיחוד הלאומי או שהם מתחרדים והולכים לש"ס. אתה גם ככה בבחירות הבאות מפסיד את אורבך.

הרשקוביץ: תראה, אני לא אהוד ברק, יש לי עקרונות והם מסתכמים ביותר משלושה כ"פים.

נתניהו: איך ידעת על הכ"פים?

הרשקוביץ: החדשות זועקות את זה.

נתניהו: נו, באמת, לעזאזל עם העקרונות שלך, אתה רוצה להיות שר, לא?

הרשקוביץ: כן.

נתניהו: אז תצביע בעד החוק.

הרשקוביץ: אני נראה לך מטומטם?

נתניהו: קצת, כן. זו הבלורית שלך, אני חושב, שיוצרת את הרושם.

הרשקוביץ: תמות.

נתניהו: ואם אני אקים ועידה מיוחדת שאתה תהיה חבר בה, שתעשה תיקונים לחוק?

הרשקוביץ: במקרה כזה, אין בעיה.

נתניהו: יש דיל?

הרשקוביץ: יש דיל.

נתניהו: (לעצמו) פראייר, אם תקום ועדה כזו יהיה לה את אותו כוח של המשרד של מיכאל איתן.

הרשקוביץ: (לעצמו) פראייר, אני גם אתקע לו מקל בגלגלים וגם אשאר שר.

ולמי שתהה למה ש"ס הצביעו בעד החוק, אז הנה התגובה שלהם: תראה, אנחנו עקרונית יכולים למעול בכסף של הציבור שלנו והוא ימשיך להצביע לנו. אי לכך, חשבנו לעצמנו: אנחנו יכולים להישאר עם הבוחרים ועם הכיסא בממשלה, אז למה לא?

יום טוב שיהיה.