כידוע לכם, פחות מחצי שנה אחרי אישור תקציב המדינה הדו שנתי, שרי הממשלה הקונדליסטים שלנו (קונדליסט=ביטוי שמרמוז מלך הקופים המציא, שהוא הלחם בסיסים בין קונדסונים וואנדליסטים, שאני החלטתי לאמץ ולקדם עד שייכנס למילון אבן שושן. בקיצור, שרינו הם קונדליסטים כי הם עושים מעשי קונדס במדינה והנזקים שנובעים ממעשי הקונדס האלו משולים לוואנדליזם. דהיינו שמדובר בקונדליזם במלוא מובן המילה. תודה לך מרמוז) החליטו להעביר שני מיליארד שקלים מתקציב המדינה לשני יעדים עיקריים:

1. חיסון לשפעת החזירים.

2. לתקציב הביטחון.

במדינות מתוקנות מהרגע שתקציב המדינה אושר לא נוגעים בו למעט כאשר המדינה נמצאת במצב חירום. בואו נגיד שאנו מגדירים את שפעת החזירים כמצב חירום (מדובר במצב חירום עלוב שקונדליסט חובב ובודד יכול לגרום ליותר נזק ממנו, אבל פרטים קטנים נשאיר בצד), בסדר. על החיסונים הלכו רק חצי מיליארד שקלים.

אבל נכון להיום אנחנו לא נמצאים במצב חירום בטחוני. אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים על הרגישות הבטחונית של ישראל, אבל מצבנו לא מוגדר כמצב חירום. מצב חירום בטחוני זה כשישראל מעורבת במלחמה או נתונה להתקפת טרור נוסח ה-11 בספטמבר.

אבל שרינו הבטחוניסטים נמצאים במצב חירום מתמיד: אף פעם אין להם מספיק תקציב. אז אין בעיה: צריך חינוך? מיותר. איכות סביבה? שיזדיין העולם. בטחון פנים? תנו לערסים להרוג זה את זה ולבעיה לפתור את עצמה. תרבות? אין צורך, יש הישרדות. ספורט? יש לנו מדליית זהב אולימפית אחת, לא מספיק? רווחה? אין צורך, יש עמותות.

בקיצור, בגלל שהשרים וחברי הקבינט המטבחון לא ירגישו מספיק בטוחים עד שייבנה מעל לישראל מקלט עם יכולת הגנה גרעינית, אנחנו צריכים שוב ושוב להתפשר על חינוך, תרבות, ספורט, רווחה והרגשת ביטחון אישית.

עקרונית ניתן לחשוב שמדובר בעוד אחד מהפוסטים על שינוי שיטת הבחירות והממשל, אבל לזה כבר אין קשר לשיטה, אלא מדובר בחוק שלא נחקק ולא צריך להיות קשור לשיטה, תהיה אשר תהיה.

אז מה כן? עושה רושם שאנשי הממשלה ברובם ניחנים ביכולת שכלית של ילד פואד גנון טיפוסי (ילד פואד גנון=ביטוי שהמציא המתרגם של גוגל בפוסט הזה, שפירושו יכולת מנטלית ושכלית של ילד קטן למדיי ונקרא על שמו של האינפנטיל המקצועי פואד בן-אליעזר, שגם אותו החלטתי לקדם עד שבאקדמיה ללשון יקבלו אותו), הם לא מצליחים לראות קדימה: במידה והחינוך מדרדר, בסופו של דבר החיילים, המפקדים וכל שרשרת הביטחון ידרדרו גם הם, למרות תקציבי הענק. מדובר במערכת שפועלת על שיתוף פעולה: הביטחון יוצר סביבה שבה ניתן לחנך, והחינוך, במידה והוא מספיק טוב, גורם להתפתחות מערכת הביטחון, שהודות להתפתחות יכולה ליצור סביבה אפילו טובה יותר לחינוך. אבל בישראל לא רואים את זה מתוך תאוות הממון והפרנויה של אנשי מערכת הביטחון, ובסופו של דבר החינוך יגיע לשפל כזה שאפילו הצבא שלנו לא יהיה שווה הרבה במיוחד, ואז באמת יקומו עלינו אויבנו לכלותנו, והם גם יצליחו.

אני יודע שגדעון סער הצליח לנצח ניצחון קטן ביותר ולהקטין את הקיצוץ ממשרד החינוך, אבל עדיין היה קיצוץ. כשנקבע התקציב סער אמר כי התקציב שנקבע אז מאפשר למערכת החינוך "להישאר עם ראש מעל המים". שים לב, מר סער, המים נעשו עמוקים יותר.

בקיצור, לא צריך להתווכח האם ישראל היא מדינה גזענית או לא בשאלה האם ישראל היא מדינה מתוקנת או לא. נבחרי הציבור מספקים לנו מספיק דרכים להוכיח לנו שאנחנו לא מדינה מתוקנת.

שבוע טוב.

נ.ב. הנכם מתבקשים לאמץ את הביטויים "קונדליזם" ו"ילד פואד גנון" ולהשתמש בהם בבלוגכם על מנת להפיץ אותם.