מה שלומכם?

אתמול בלילה והיום עלה בי כבר הפרק החמישי בסיפור מלחמת העולם השלישית, אז הנה הוא, במיוחד בשבילכם.

רק אציין שאני משתמש בשני הביטויים החדשים שטרם הוכרו על ידי האקדמיה ללשון, על מנת להכות בברזל כל עוד הוא חם.

פרק ה' - התקדמות היא כן מילה גסה

"תביא לי רגע את הטלפון," אמר סאם, "אני רוצה לדבר עם שר הביטחון שלי."

"אתה מחזיר לי על זה את הכסף? כי זו הרי שיחת חוץ," אמר נוטקר.

"רגע, אם כמעט כל מדינת ישראל הושמדה, מי מפעיל בכלל את הטלפונים והטלוויזיות?" שאל גדי.

"יום אחד תבין שתקשורת באשר היא - אם זה טלוויזיות, טלפונים או כל דבר אחר שצמא לרייטינג ו/או לאס.אמ.אסים שלך - פשוט לא ניתנת להשמדה," אמר נוטקר. "תשמיד את כל היקום, אבל היא לא תושמד."

"אפשר להשתמש בטלפון?" שאל סאם.

"למה?" שאל נוטקר.

"אני רוצה לברר על חבורת הברברים הזו," אמר סאם.

"אתה מתכוון קונדליסטים," אמר גדי.

"זה לא קונדליסטים," אמר נוטקר. "אלה סתם ונדליסטים רגילים. קונדליסטים זה משהו כמו בארט סימפסון."

"יש בזה משהו," אמר גדי.

"אני מצטער לקטוע את הוויכוח שחשיבותו במלחמה היא גדולה במיוחד, אבל מה זה קונדליסטים?" שאל סאם.

"וזה שתדע מה זה קונדליסטים יעזור לנו במלחמה?" שאל נוטקר.

"אתה רוצה להישאר ראש ממשלה?"

"ברור שכן. אני סתם מקטר 24/7 על זה שאני רוצה לעוף מפה."

"אז אם אתה רוצה שאני אעזור לך לעוף מפה אתה תדבר יפה ותסביר לי מה זה לעזאזל קונדליסט," אמר סאם. "שנים של לימוד עברית בישיבה ובישיבה יוניברסיטי ואף פעם לא לימדו אותי את המילה הזו."

"אתה למדת בישיבה ובישיבה יוניברסיטי?" שאל גדי. "חשבתי שאתה אתאיסט."

"כן, אבל כמו כל יהודי טוב בגולה אני רוצה לרשת את העסק המשגשג של אבא, אז כשאבא אומר לי ללכת לישיבה יוניברסיטי אני הולך לישיבה יוניברסיטי. בקיצור, מה זה קונדליזם?"

"שילוב של קונדסון וואנדליסט," אמר נוטקר. "מרוצה?"

"אה, כמו הישראלים שגונבים ברזים מכל בית מלון אפשרי?"

"לא, זה יותר פולידליזם," אמר נוטקר.

"שזה אומר?"

"שילוב של פוליטיקאי וונדליזם," אמר גדי.

"מה הקשר לפוליטיקאים?"

"ניסינו גנבדליזם, אבל אתה חייב להודות שפולידליזם מצלצל יותר טוב, וגם ככה יש לזה את אותה המשמעות," אמר נוטקר.

"יש בזה משהו," אמר סאם.

"אדוני," נכנס מדבדב למשרדו של פוטין, "צפון קוריאה עומדת בפני השמדה."

"למה?" שאל פוטין.

"כי זה יעד אסטרטגי של האויב," אמר מדבדב.

"לא, דביל. למה אתה מודיע לי על זה? אתה מנקה השירותים בסך הכל."

"כן, אבל כל השאר גויסו סלאש מתו סלאש נכנסו לתרדמת סלאש נשבו סלאש גורמים להיראות לחבר'ה של צ'רנוביל להיראות לא רע, אז אני מה שנשארתי."

"הבנתי," אמר פוטין. "מי מנסה להשמיד אותה?"

"חכה רגע," אמר מדבדב, כשקיבל הודעה לתוך האיתורית שלו. "לא מנסה, הצליח."

"כוס של האמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמ..."

"אני כבר חוזר," אמר גדי.

"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאל נוטקר.

"לשירותים, אני עוד רגע מתפוצץ."

"מה אתה? ילד פואדגנון? תתאפק, למען השם," אמר נוטקר.

"את הביטוי 'ילד פואד גנון' אני דווקא כן מכיר, ולא ממש מבין מה הקטע שלו," אמר סאם.

"זה אומר מישהו עם יכולת שכלית ומנטלית של ילד בגן," אמר נוטקר.

"את זה אני יודע, התכוונתי מה הקטע התחבירי שלו?" אמר סאם. "כלומר, מה זה ילד פואד גנון? זה לא אמור להיות הילד פואד בגנון או משהו כזה?"

"אל תשאל אותי, תשאל את המתרגם של גוגל," אמר נוטקר, "אתם המצאתם אותו, והוא המציא את הביטוי הזה. עכשיו, אפשר לסיים את שיעור הלשון הזה?"

"אתם יודעים מה מטריד אותי?" שאל גדי.

"לא ממש אכפת לי," אמר נוטקר.

"איזו הפתעה," אמר גדי. "אבל באמת, כמה זמן נמשכת המלחמה הזו?"

"אני יודע? שנה בערך," אמר סאם.

"ורק אני שם לב שאנחנו לא באמת מתקדמים לשום מקום?" שאל גדי.

נוטקר וסאם הביטו בו המומים.

"...אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמא של מי שעשה את זה!" אמר פוטין. "אפשר לדעת למי קיללתי את האמ-אמ-אמ-אמ..."

"מה אמרת?" שאל נוטקר.

"אנחנו כבר שנה במלחמה והיא לא הולכת לשום מקום," אמר גדי.

"ולאן בדיוק היא אמורה ללכת או להתקדם?" שאל סאם. "מלחמות לא מתקדמות."

"האמת היא שעסקי הנשק והקבורה דיי התקדמו בשנה האחרונה," אמר נוטקר.

"סתום רגע, רן," אמר סאם. "תראה, מלחמות לא מתקדמות. מתישהו הן נגמרות ואז מתסבר שהן היו בגדר טמטום מוחלט ברוב המקרים ואז מנסים לעשות הכל ללא הצלחה כדי למנוע את מערכת הטמטום הבאה, וזה אף פעם לא מצליח, כי אנחנו מטומטמים מדיי."

"רגע, אמרת שרק ברוב המקרים זה מתגלה בטמטום מוחלט," אמר נוטקר. "תן דוגמא מתי זה לא מתגלה כטמטום מוחלט."

"מלחמת וייטנאם, לדוגמא," אמר סאם. "זו הייתה מלחמה חיונית מאין כמותה, וממש לא מטומטמת."

"תגיד," אמר נוטקר, "עוד נשארו כרטיסים?"

"למה?" שאל סאם.

"לסרט שאתה חי בו," אמר נוטקר.

"...אמ-אמ-אמ-אמ-אמ-אמא?" סיים פוטין את שאלתו.

"לאחמדינג'אד," אמר מדבדב.

"כוס של ה-"

"-בבקשה אל תתחיל," אמר מדבדב, "הנקדוה ברורה."

"אתה העזת לקטוע אותי?" שאל פוטין. "אתה העזת לקטוע את הדיקטטור הנשגב שלך?"

"הו, שיט," אמר מדבדב.

עד פה להיום.

בפרק הבא מערך הכוחות ישתנה שוב, אז תקפצו לבקר.

שבוע טוב.