בזמן האחרון אהוד ברק מתראיין בכל מקום אפשרי, וכשהוא נשאל על פרשת הסוויטה, הוא ענה כך:

הוא הרגיש שמשהו היה לא בסדר (אבל להרגיש שזה שהוא יו"ר מפלגת העבודה זה לא בסדר הוא לא מצליח), והקים ועדה פנימית שבדקה את העניין והמליצה המלצות (שאין הוא מספר מהן), ושאפילו דו"ח המבקר אימץ את ההמלצות והמליץ למשרדים אחרים לאמץ אותן גם (מאחר והוא לא מספר מהן ההמלצות, ניתן לחשוד שלא היו המלצות מעולם ושהוא פשוט בונה על כך שאף אחד לא קורא את הדו"ח הזה). על להחזיר את הכסף הוא לא מדבר בכלל.

כשנשאל על גודל הסוויטה הוא עונה משהו כזה: הוא לא צריך חדר כזה גדול ומפואר (ומגדלי אקירוב זה מה? דירת שני חדרים בחדרה?), הוא פשוט צריך מקום לנהל פגישות.

אהה, אוקיי, סבבה, הבנתי. פשוט אין מקום להיפגש בשגרירות.

גם הסיבה של דליה איציק לחדר שלה הייתה כי היה צריך מקום לקיים בו פגישות.

שוב, בשגרירות ככל הנראה אין מקום להיפגש.

אם תשאלו את שני אלה, שגרירויות נועדו לדברים הבאים: מקום למידע למי שזכאי לאזרחות שנייה, מקום לבקשת ויזות וקבלת מידע במקרה הצורך. המקום ממש לא נועד לפגישות דיפלומטיות או סתם פגישות של בכירים משתי ארצות שונות. אני חושב שאין צורך לציין שבימים קדומים יותר היה לשגרירות גם את הייעוד הזה.

אבל בימינו? ממש לא. אם כך, למה הציבור צריך לממן את השגרירויות המעצבנות הללו? גם לממן בניין שגרירות וגם חדר מפואר בבית מלון? אם זה המצב, אני מציע לסגור את השגרירויות ולהעבירן לבניין משרדים אחד. כל מדינה תקבל משרד קטן משלה, עם מזכיר/ה שיודע/ת עברית, אנגלית ואת שפת המדינה שהשגרירות מייצגת. ככה נממן בניין אחד במקום הרבה בניינים בכל רחבי המדינה.

כשנתקשר לבניין השגרירויות, המזכירה האלקטרונית תגיד לנו את הדבר הבא:

ברוך הבא לבניין השגרירויות. למדינות אירופה, הקש אחת. למדינות אפריקה, הקש שתיים. למדינות צפון אמריקה, הקש שלוש. למדינות דרום אמריקה, הקש ארבע. למדינות אוקיאניה [אוסטרליה, ניו-זילנד והסביבה], הקש חמש. למדינות אסיה, הקש שש. למידע על מדינות עוינות, הקש שבע. על מנת לדעת מהי ההגדרה למדינה עוינת, ההגדרה היא: כל מדינה שדורשת מאיתנו לפנות התנחלויות. לקביעת פגישה דיפלומטית, אנא הקש תשע ואנחנו נעביר אותך לבית מלון יוקרתי.

נכון שזה הרבה יותר פשוט? כמובן שמאחר והמנהיגים שלנו נפגשים גם בחו"ל, ניאלץ לשכנע גם את המדינות שיש לנו איתן יחסים דיפלומטיים לעבור לקונספט הזה. לא נראה לי שהן יתנגדו, כי הרי מי יתנגד להיפגש במלון מפואר במקום בשגרירות המשעממת?

הללויה, נפתרה לה בעיית הסוויטות.

כעת יש לברר עניין אחד אחרון:

הבנו למה הייתה משלחת כזו גדולה, הבנו למה היה צורך בסוויטה היוקרתית, אבל למה, בשם אלוהים, היה צורך באשתו של ברק?

יום טוב.