הרעיונות המדהימים של מאיר שטרית והדרך שבא הוא מנסה להביא אותם לחקיקה, גרמו לי להבין שהוא לא רק אידיוט, אלא גם מסוכן, מרושע, חולה כוח, דיקטטור בפוטנציה, שקרן, מצפצף על זכויות האזרח מהראשונה ועד לאחרונה, נזק פוליטי ועוד הרבה. אגב, מי שלא הבין על מה אני מדבר, מוזמן לקרוא את שני הפוסטים הקודמים על החוק הביומטרי ועל המחטף שבו הוא מנסה להעביר את זה.

אמנם, נכון, יש לו לפעמים איזשהי יציאה מוצלחת, כמו האמירה שלו כשנכנס לתפקידו כשר הפנים בממשלה הקודמת שצריך לשנות את חוק השבות. וואלה, באמת? והוא היה בערך, לא יודע, הפוליטיקאי האחרון שאמר את זה? בקיצור, שטרית, אפילו כשהוא צודק, זה רק כי הוא הולך בתלם. טרם שמעתי ממנו איזשהו רעיון טוב שלא עטוף בים של קונפורמיות.

בקיצור, כהחלטה אסטרטגית, החלטתי לנסות להוקיע את מאיר שטרית יחד עם המאגר הפסיכוטי שלו, שאפילו ג'ורג' אורוול לא חשב עליו כשכתב את "1984".

כפוסט ראשון בנושא, הרי לכם איך תיראה המדינה אם שטרית יהיה ראש הממשלה:

שטרית: אבי, מה נשמע?

דיכטר: אצלי הכל בסדר, מאיר. איך אני יכול לעזור לך?

שטרית: איך מתקדמת ההצעה שלי שיתקיימו בחירות חדשות רק במידה וראש הממשלה מאשר?

דיכטר: איך אני אגיד לך את זה? חוץ מהחבר'ה שלנו בקדימה, ועוד חצי ש"ס לא בדיוק אוהבים את החוק הזה.

שטרית: בוא נחשב שנייה: לקדימה יש שלושים ושניים מנדטים, לש"ס יש שנים עשר מנדטים, לחלק לשניים יוצא שבע, ועוד שלושים ושניים יוצא ארבעים מנדטים, ואם יש עוד כמה אז בוא נגיד שיש ארבעים וחמישה שיצביעו בעד.

דיכטר: נגיד.

שטרית: אז אין שום בעיה, ארבעים וחמישה חברי כנסת זה רוב מתוך כלל הכנסת, לא?

דיכטר: לא יודע. כמה חברי כנסת יש?

שטרית: נראה לי שזה מין מספר כזה שנראה כמו שתים עשרה עם אפס אחריו. אין לי מושג איך קוראים את המספר הזה.

דיכטר: זה בטח שנים עשר נקודה אפס. יש לנו כמעט ארבעות מאות אחוזי תמיכה בחוק.

שטרית: ארבעות אחוזי תמיכה זה טוב או לא?

דיכטר: כן, זה טוב, מאיר, זה טוב.

לבני: היי, חבר'ה, מה קורה?

שטרית: תפסיקי לנסות להיות חברמנית, ציפי, אף אחד לא אוהב אותך.

לבני: אוף.

שטרית: אבל לא משנה! יש לנו ארבעות מאות אחוזי תמיכה בחוק הבחירות החדש שלי!

לבני: זה שמבטל את הבחירות החשאיות?

שטרית: לא זה, את זה לא צריך. פשוט בודקים עם סורק טביעות אצבע את הפתקים ואפשר לדעת מי הצביע למה, כי גם ככה יש לנו את טביעות האצבע של כולם. אני מדבר על החוק שהבחירות הבאות תלויות באישור ראש הממשלה.

לבני: הבנתי. ואיך יש לנו ארבעות מאות אחוזים? הכי הרבה זה מאה.

שטרית: כי יש שנים עשר חברי כנסת ומתוכם ארבעים וחמישה תומכים בחוק.

לבני: מאיר, שנים עשר עם אפס אחריו זה מאה עשרים. חוץ מזה יש לך בקושי ארבעים תומכים בחוק. סך הכל יש לך שלושים ושלושה אחוזי תמיכה.

דיכטר: אז מה נעשה?

שטרית: מה אתה דואג? אתה תספר לכל חברי האופוזיציה שיש מסיבה אצלי בחצר עם פרסים לכל האופוזיציונרים, וככה נישאר רק הקואליציה ונוכל להעביר את החוק בלי בעיה. עכשיו, ציפי, את דואגת להביא את החברים הסלקטורים שלך שלא ייתנו לאף איש תקשורת להיכנס לבניין הכנסת, הבנת?

לבני: קיבלתי, אדוני ראש הממשלה.

שטרית: איפה יושבת ראש הכנסת?

איציק: היי, מאיר, מה העניינים?

שטרית: תקשיבי, דליה, היום יש הצבעה על חוק הבחירות החדש, ואני צריך שתסתמי את הפה לכל המתנגדים. הבנת?

איציק: מה יוצא לי מזה?

שטרית: שבוע בסוויטה מפוארת בפריס כשאת כל ההוצאות תשלם המדינה?

איציק: אין בעיה.

שטרית: עכשיו, איך מתקדמת ההצעה לבטל את משרת מבקר המדינה?

פייגלין: היא, גיא, מה נשמע?

מרוז: אצלי הכל בסדר. איך אצלך?

פייגלין: השתחררתי מהכלא.

מרוז: מה פתאום היית בכלא?

פייגלין: אמרתי ששטרית אידיוט ופתאום מצאו את טביעות האצבע שלי בזירת אונס.

מרוז: באסה.

פייגלין: כן, אה. איך הולכת התוכנית שלך ושל אורלי?

מרוז: הרייטינג על הפנים. מאז ששטרית העביר ברוב של שני חברי כנסת לעומת מתנגד אחד, שני נמנעים ומאה וחמישה עשר מעוכבים לחקירה את החוק שלפיו מותר להכות אנשי תקשורת שרוצים להיכנס ולצלם בתוך מבנים, דיי קשה להשיג כתבות טובות.

פייגלין: תגיד, למי הצבעת בבחירות האחרונות?

מרוז: מרצ.

פייגלין: גם אתה קיבלת קנס על זה שלא הצבעת קדימה, או שזה קורה רק למי שמצביע ליכוד?

מרוז: גם אני קבלתי. וגם מי שהצביע קדימה אבל לא רשם על הפתק "מאיר שטרית המלך".

פייגלין ומרוז: שטרית הזבל!

צלצול טלפון

פייגלין ומרוז: (עונים לטלפונים שלהם) הלו? כן, הבנתי. שלום, שלום. (מנתקים)

פייגלין: יש טביעות אצבעות שלי בזירת רצח.

מרוז: מצאו צילומים שלי עובר ליד מבנה שבו תכננו לרצוח את שטרית.

פייגלין: ידעתי שהייתי צריך לשתות בבית הקפה שאין בו מצלמות.

מרוז: עזוב, עדיף להתרגל. עד שלא יימאס לשטרית להיות ראש הממשלה לא יהיו בחירות.

צלצול טלפון

מרוז: (עונה) הלו? כן, הבנתי. מה?! למה?! בסדר. (מנתק)

פייגלין: שללו לך את האזרחות?

מרוז: ומגרשים אותי לאיראן.

ביידן: תגידי, הילארי, כסגנית הנשיא, מה דעתך על טיסה לישראל?

קלינטון: מה, אתה בסדר?! אתה יודע שאתה צריך לתת טביעות אצבעות כדי להיכנס לישראל?

ביידן: נו, אז?

קלינטון: אתה רציני? למה אובאמה התפטר ואיפשר לך להגיע למשרת הנשיאות?

ביידן: כי מצאו טביעות אצבעות שלו בזירת אונס יחד עם אלו של משה פייגלין.

קלינטון: ואתה באמת חושב שהוא אנס מישהי? המדליפים שלי אמרו שהשתילו את זה שם כי אובאמה לא היה מספיק אוהב ישראל.

ביידן: אז מה לעשות עם הדבר הזה?

קלינטון: תשמיד, לדעתי זה הכי טוב.

ביידן: עזבי. תקראי לאחמדניג'אד, נקבע איתו איזה הסכם שנספק לו פצצות אטום אם הוא יכוון אותן לבניין הממשלה.

מאיר שטרית, רובי ריבלין, כידוע לכם מרשם האוכלוסין פרוץ, אז אתם מוזמנים להוציא משם את הכתובת שלי ולהגיש תביעה.

יום טוב.

עריכה: הושגה פשרה בדבר המאגר הביומטרי. לפי הפשרה המאגר יוקם רק בעוד שנתיים (שזה בערך מה שהיה קורה בכל מקרה), ורק מי שירצה תעודות חכמות ייכנס למאגר. לרוע מזלנו, מזלזלים לנו באינטילגנציה השכם וערב: לא ניתן להשיג תעודות חכמות בלי להיכנס למאגר. ככה, מי שירצה לטוס למדינה שדורשת דרכון ביומטרי אך יסרב להיכנס למאגר הביומטרי יידפק. מי שיש לו שכל בראש יצטרך להתנגד לפשרה ולהביא לביטולו של המאגר לחלוטין, למעט לאלו שממש רוצים להיכנס אליו.