שלום לכם.

אז זהו, גם יומי הגיע, ומחר אני צריך לקום בחמש לפנות בוקר בשביל להתייצב בשבע וחצי בתחנה המרכזית בחיפה, כי משום מה צה"ל חושב שזה מגניב להתעלל במי שמתגייס אליו. מובן שהפוסט הראשון שאני אעשה כשאני אחזור משם יהיה על ה"חוויות" מהטירונות, והיום אני עושה פוסט סיכום של כל הבירוקרטיה שהייתי צריך לעבור בגלל שהם דבילים (הקוראים הקבועים סביר להניח מכירים את הסיפורים שקיבלו פה נוסח חדש):

• יש לי קצת בעיות קואורדינציה וסיפרתי על זה לרופא של לשכת הגיוס. קודם כל הרופא הדביל רשם שאני טוען שאני סובל ממחלת שרירים (איך האנשים האלו מתקבלים ללמוד רפואה?), ואז אמר לי ללכת להיבדק אצל ניאורולוג, וכשיהיו לי תוצאות הבדיקה לבוא שוב ללשכת הגיוס. בגלל שאין ניאורולוג ביישוב שלי, הייתי צריך להוציא כסף על תחבורה ציבורית לנהריה ולהוציא עוד כסף על הניאורולוג עצמו. גם אני וגם הרופא של לשכת הגיוס (מישהו אחר עם קצת יותר שכל) החלטתנו שצריך חוות דעת נוספת, ואז הוא שלח אותי לניאורולוג של הלשכה (והייתי צריך לבוא במועד אחר). בארגון שפועל על פי כללי ההגיון קודם כל ישלחו אותך לניאורולוג שלא יעלה לך כסף כי הוא שלהם, ורק אז, במידת הצורך, שולחים אותך לניאורולוג אחר. אבל מה לצה"ל ולהגיון? ככה מצאתי את עצמי בא ללשכת הגיוס שלוש פעמים.
• זומנתי למיונים להיות כתב בעיתון "במחנה". נאמר לי להגיע ברכבת ושיחזירו לי את הכסף במקום המיון וגם שיתנו לי שובר לנסיעה חזרה. התיאום בין המטלפן שאמר לי את זה למציאות לוקה בחסר, כי מה שעשו בסופו של דבר זה לתת לי טופס לתת לשלמייה בלשכת הגיוס שיחזירו לי את הכסף על הכרטיסים. כשהגעתי ללשכת הגיוס, נתתי לחיילת בשלמייה את הטופס ואת הכרטיסים, והיא אמרה שאין לה מזומן. שאלתי האם אפשר לשלוח את הקבלות בדואר ללשכה בדואר על מנת שיוכלו לשלוח לי המחאה, כמו שעשיתי פעם כשזומנתי טלפונית לחיל המודיעין. נאמר לי שלא, ושאני צריך להגיע פעם אחרת ללשכה. שאמא שלך, חיילת מטומטמת, תגיע ללשכה. אני צריך לנסוע מעל שעה בתחבורה ציבורית בשביל להגיע ללשכת הגיוס, ואני עלול לגלות שוב שאין לכם כסף. בקיצור, זונות.
• זומנתי למיונים לעתודה במתמטיקה. עד כאן הכל טוב ויפה. יש שוברים, עושים את זה בשעה סבירה ככה שגם מי שלא גר במרכז יכול להגיע בזמן בלי להוציא את כל הונו על רכבות שלא מקבלות את השוברים. הכל דבש. אז הגעתי בזמן וחיכיתי עם עוד חמישה אנשים להיכנס לבחינה. חיכינו. וחיכינו. וחיכינו. בסוף הפקידה שמה לב שאולי משהו לא בסדר ושאלה אותנו אם אין פה איזשוהי טעות (הטעות היחידה פה היא שצה"ל לא נותן פטור לאנשים בלי מוח. אם הוא יפתור את העניין הזה הכל יילך חלק בצה"ל). אחרי המון זמן נזכר האחראי על המבחן להגיע, ועד שהוא הגיע הסתבר לנו שבמקום בו חיכינו (בית השריון) אף אחד לא ידע שיש מיונים. איך לא הפסדנו במלחמה בעזה רק אלוהים יודע.
• גאוני צה"ל נתנו לי שני מיונים. המלכוד: שניהם באותו יום ובאותה שעה במרחק של כמה שעות נסיעה אחד מהשני. חבר'ה, תיאום זה שם המשחק.
• קיבלתי זימון טלפוני לעתודה. בסדר. שאלתי מה עם החזרי נסיעות והפקידה אמרה "נראה". כמו שאומר אסי כהן, "פה חשדתי". יכולתי אמנם לנסוע באוטובוסים שזה יותר זול, אבל זו גם התעללות עצמית שאפילו מזוכיסטים לא עושים לעצמם, לנסוע מהגליל לתל-אביב. אז נסעתי ברכבת. כשהגעתי למקום שאלתי מה עם החזרים, והם אמרו לי לשלוח את זה לבניין בו זה נעשה (בית אליהו) והם כבר ישלחו לי המחאה. מסתבר שהפקידה שהייתה שם אמנם נחמדה אבל זה בא לה על חשבון השכל: התקשרו אליי להודיע לי שהקבלות לא אמורות להישלח לבית אליהו אלא למקום אחר, ושהם שולחים את הקבלות חזרה אליי. פה כבר לא חשדתי, אלא כבר הפנמתי והוכחתי שבאמת אין עם מי לדבר: בכל מקום נורמאלי היו שולחים את הקבלות ישר למקום הלא נכון, ולא מכריחים אותך להוציא עוד כסף על בולים ומעטפות. אבל מה לצה"ל וליעילות? כשקיבלתי חזרה את המעטפה, גיליתי שהם לא אומרים לי לאן אני כן אמור לשלוח את הקבלות (חבר'ה, זה כולה 150 שקל, לא צריך להתקמצן על זה). חברים, אני אמנם לא דביל, אבל אני עדיין לא מתמצא מספיק בנבכי הבירוקרטיה המזורגגת שלכם.
• צה"ל הגיע לרמה מדהימה של חוסר יעילות: הוא זימן אותי לחיפה בשביל למלא מנילה. לרוב הם נותנים לנו לעשות את זה באינטרנט, אבל הם החליטו שיותר ירוק לבזבז נייר ולתת לי לבזבז את הזמן. אבל זה ניחא. גם פה, לשמחתי, הם עשו את זה בשעה כזאת שהייתי יכול להגיע באוטובוסים בלי חשש לאיחור. אבל מה? הם אמרו לי שמלב המפרץ, אפשר להגיע ללשכת הגיוס בקו 111. מי שימצא איזשהו קו 111 יקבל את החזרי הנסיעות שלי, אם אי פעם אני אקבל אותם.
• במשך מעל לחודש צה"ל לא היה מתואם עם עצמו אם אני מתגייס ב-24.1 או ב-26.1 (בסוף זה כמובן ב-27.1). אבל אין חדש תחת השמש.
• צה"ל זימן אותי לכנס, ועוד לפני שהיו איזשהם מיונים לדבר הזה, החליטו שאני לא מתאים. הם כמובן לא מצאו לנכון להודיע לי על זה, ואסור לי להתמיין למיונים אחרים כל עוד אני נמצא במיון הנ"ל. בצה"ל מניחים שמה שאתה לא יודע לא מכאיב לך. לא, הוא רק דופק אותך.
• וכמובן, יש לי במגירה כ-10 צווי גיוס לתאריכים שונים, רק שניים מהם קשורים לדחיית הגיוס שלי בשביל שנת השירות.

אבל איפה הכיף הזה ואיפה הטרטורים שאני עומד לעבור מחר בבקו"ם ואז בטירונות?

יום טוב לכם.