שלום רב לכם.

אני עכשיו קיבלתי רגילה כפולה (אל תשאלו למה, כי תשובה לא תקבלו בכל מקרה), אז בשבועיים הבאים אני יכול לזבל את שכלכם מדיי יום. אני לא אעשה את זה, אבל עומדת לרשותי האפשרות.

בכל מקרה, הבהירו לי היטב שלהביע את דעותיי אסור לי בשלוש השנים הקרובות. מתוך כבוד לחוק (ומעוד סיבה שעליה אולי אספר בתום שלוש השנים הללו), אני לא אביע את עמדותיי. אבל יצר הכתיבה חזק ממני, ולכן אני אתחיל פה בסיפור בהמשכים, היתולי כתמיד, וארוך מתמיד (הרעיון הוא שהפרק האחרון יהיה יום אחרי השחרור המיוחל), נטול עמדות פוליטיות או עמדות באופן כללי. אני מקווה שאתם תמשיכו לקרוא פה, ואם לא, אז עשו טובה ותחזרו לפחות עוד 34 חודשים, כשהבלוג הזה יוכל לחזור לדבר על הכל.

עד אז, אני מציג את הסיפור "ההיסטוריה הבאמת מטורפת של העולם" (מקווה שתסלחו לי על כך שזה יותר כמו מחזה שכתוב בסגנון פרוזאי):

פרק א' - אז איך הכל התחיל?

מאיר חרארית נפגש עם חברו, אלי, במקרה, ברחוב.

"היי," אמר מאיר. "מה נשמע?"

"כמו אתמול," אמר אלי, "משעמם."

"כן, אני יודע," אמר מאיר. "אולי נמצא משהו לעשות?"

"וואלה, גאון," אמר אלי בציניות, "כי אני חשבתי להמשיך להשתעמם."

"אפשר גם לעשות את זה."

"דביל."

"יש לי רעיון!" אמר מאיר. "בוא נרוץ לפוליטיקה!"

"אי אפשר," אמר אלי.

"למה?"

"כי למי שכותב את הסיפור אסור להתעסק בפוליטיקה עכשיו."

"אוף, באסה," אמר מאיר. "אז מה נעשה?"

"רוצה ללכת לראות סרט?"

"איזה סרטים יש?"

"יש 'אווטאר'."

"אבל הכותב לא ראה את הסרט הזה."

"לכל הרוחות!"

"מי אומר לכל הרוחות?"

"אני אומר, חתיכת אידיוט!"

"רגע, עלתה בי מחשבה - "

"מאיר, בוא נחזור על זה. איזה פעולה צריך לעשות בשביל שתעלה בך מחשבה?"

"לחשוב?"

"נכון. אתה מסוגל לפעולה הזו?"

"לא."

"אז איך עלתה בך מחשבה, דביל?"

"אז יש לי רעיון."

"בוא נשמע."

"בוא נחזור בזמן ונגרום לכך שמלחמת העולם השנייה לא תקרה!"

"אבל אי אפשר, דביל."

"למה?"

"כי אם תעצור את מלחמת העולם השנייה, אז לא תהיה מלחמת העולם השנייה, ואז לא תהיה לך סיבה לחזור בזמן, ואז מלחמת העולם השנייה כן תתרחש, ואז אתה שוב תחזור ותעצור, ובקיצור אתה תהרוס את רצף הזמן-חלל. הבנת?"

"לא."

"מטומטם. ואם אני אגיד לך שמסע בזמן לא אפשרי, זה יעזור?"

"לא!" אמר מאיר. "אני אראה לך שזה כן אפשרי, שונא מ.ב-ים שכמוך!"

"בפעם האחרונה," אמר אלי, "מה זה לכל הרוחות מ.ב?"

"אני אספר לך בהזדמנות," אמר מאיר. "אבל עכשיו אני צריך ללכת לבנות מכונת זמן!"

"ואיך חשבת לעשות את זה?" שאל אלי.

"יש באיקאה, לא?" שאל מאיר.

האם מאיר יצליח לבנות מכונת זמן? מן הסתם שכן, אחרת לא יהיה פה סיפור. אך האם הוא ואלי יצליחו לעצור את מלחמת העולם השנייה? האם רצף הזמן-חלל ייהרס? והאם נדע מה שם משפחתו של אלי?

כל זאת ועוד, בפרקים הבאים.

שבוע טוב.